האתר המוביל ברשת לסיכומים בעברית

יתרונות נתפסים לאחר מצוקה: הקשר בין דיווח עצמי על צמיחה פוסט-טראומטית לבין יצירתיות

תקציר

ישנן מספר עדויות אנדקדוטליות לגבי קשר בין חוויית מצוקה לבין יצירתיות. בדיקת האתגרים שעברו אנשים יצירתיים מעלה את האפשרות שיש להם את היכולת לנתב את החוויות השליליות ולהשתמש בהן כמקור להשראה ולמוטיבציה לעבודתם. יצירתיות רבה יותר יכולה, לפיכך, להביא לביטוי של צמיחה פוסט-טראומטית, שמוגדרת כתפיסה רטרוספקטיבית של שינויים פסיכולוגיים חיוביים שהתרחשו בעקבות חוויה של נסיבות חיים מאתגרות מאד.
על מנת לחקור את ההשערה הזאת, המחקר בדק האם הציונים במדד של צמיחה פוסט-טראומטית קשורים לציונים במדד דיווח עצמי על יצירתיות בעקבות מצוקה. התוצאות של ניתוח הנתיבים מראות שמצוקה הייתה מנבא טוב לצמיחה יצירתית בדיווח עצמי בקרב משתתפים שמילאו שאלונים מקוונים. עיבוד קוגניטיבי וצמיחה פוסט-טראומטית (ובמיוחד שינויים במערכות יחסים בין אישיות ותפיסה של אחריות לחיים) תיווכו את הקשר שבין מצוקה בדיווח צמי לבין התוצאות של היצירתיות. מחקר זה הוא המחקר הראשון שמתמקד בכך שהצמיחה הפוסט-טראומטית בדיווח עצמי עשויה לבוא לידי ביטוי דרך תפיסות של יצירתיות גבוהה יותר.

מבוא

צמיחה פוסט-טראומטית היא צמיחה כתוצאה מארועי חיים שליליים והיא תופעה ידועה שתועדה במחקר. עם זאת, הקשר של תופעה זו ליצירתיות תועד רק במקרים אנדקדוטליים, כלומר עדויות של אנשים יצירתיים ספציפיים, ולא במחקר אמפירי. מטרת המחקר הנוכחי היא לבדוק אמפירית את הקשר שבין יצירתיות לצמיחה פוסט-טראומטית, וגם לבדוק את התפקיד שהיצירתיות ממלאת בצמיחה זו.

רקע תיאורטי

המאמר מציג שלוש תיאוריות שונות לגבי צמיחה פוסט-טראומטית. על פי התיאוריה ההסתגלותית, הצמיחה איננה אמיתית אלא נתפסת בלבד, כחלק מתהליך ההסתגלות של הפרט לקשיים. על פי תיאוריית ההערכה האורגנית, הצמיחה אמיתית כיוון שהפרט משלב את החוויות לתוך תפיסת העצמי שלו. על פי תיאוריית העולם הנתפס, הפרט חווה צמיחה משום שהאירועים השליליים שוברים את הנחותיו לגבי העולם, והוא נאלץ לבנות את הבנתו את העולם מחדש וזהו תהליך הצמיחה. על פי תיאוריה זו, הצמיחה נובעת מתהליך עיבוד קוגניטיבי. המחקר הנוכחי בא לבדוק את ההשערה כי היצירתיות תומכת בתהליך הקוגניטיבי הזה, ולכן קשורה לצמיחה פוסט-טראומטית.

השערות המחקר

  1. עוצמת המצוקה ומשך המצוקה מנבאים גם את כמות ההרהורים המכוונים וגם את כמות ההרהורים הטורדניים.
  2. הרהורים טורדניים מנבאים דעיכה פוסט-טראומטית.
  3. הרהורים מכוונים מנבאים צמיחה פוסט-טראומטית.
  4. הרהורים טורדניים לא ינבאו צמיחה פוסט-טראומטית, והרהורים מכוונים לא ינבאו צמיחה פוסט-טראומטית.
  5. צמיחה פוסט-טראומטית תנבא באופן חיובי תפיסת יצירתיות, ודעיכה פוסט-טראומטית תנבא באופן שלילי תפיסת יצירתיות.
  6. תפיסת יצירתיות תהיה קשורה להישגים יצירתיים.

שיטה

המדגם כלל 373 משתתפים שמילאו שאלונים באינטרנט, מתוכן 78% נשים. המדגם כלל משתתפים מכל העולם אך רובם (76%) מצפון אמריקה.
כלי המחקר בהם נעשה שימוש הם: רשימת תיוג לארועי חיים, שאלון צמיחה פוסט-טראומטית, שאלון הרהורים ביחס לארועים, שאלון תחומי יצירתיות, ושאלון יצירתיות נתפסת.

תוצאות

על מנת לבדוק את ההשערות נעשה שימוש בניתוח נתיבים. נמצא כי הקשרים בין המצוקה שנחוויתה לבין היצירתיות הנתפסת וגם לבין היקף היצירתיות תווכו במלואם על ידי ההרהורים משני הסוגים ועל ידי הצמיחה והדעיכה הפוסט-טראומטיות. נמצא כי הקשרים שבין ההרהורים הטורדנטיים לבין תפיסת היצירתיות והיקף היצירתיות תווכו במלואם על ידי הדעיכה הפוסט-טראומטית. מבחינת מרכיבי הדעיכה הפוסט טראומטית נמצא כי שינויים לשלילה במרכיב "אפשרויות חדשות" ניבאו יצירתיות פחותה יותר, בעוד שינויים לשלילה במרכיב "מערכות יחסים" ניבה יצירתיות גבוהה יותר.
הקשר שבין הרהורים מכוונים ליצירתיות תווך במלואו על ידי הצמיחה הפוסט-טראומטית. שינוי במרכיב החוזק האישי ניבא יצירתיות גבוהה יותר. שינוי לטובה במערכות יחסים ואפשרויות חדשות ניבא יצירתיות נתפסת גבוהה יותר.

דיון

רוב ההשערות אוששו אבל בניגוד להשערות נמצא כי שינויים לשלילה באפשרויות חדשות ניבאו יצירתיות רחבה יותר, שינויים לשלילה בחוזק העצמי לא נמצאו קשורים ליצירתיות כלל, שינויים לשלילה במערכות יחסים ניבאו צמיחה יצירתית. למרות שממצאים אלה מפתיעים למראית עין, הם מאששים את התפיסה הכללית לפיה אירועי חיים חיוביים ושליליים כאחד מספקים חומר רב לעבודה יצירתית.

מסקנות

המחקר מראה שיצירתיות יכולה להביא לביטוי של צמיחה פוסט-טראומטית, אך הוא לא אומר כלל וכלל שאירועים שליליים נחוצים לצורך יצירתיות. המחקר מראה רק שכאשר אנשים חווים ארועים שליליים, הם יכולים להשתמש באירוע זה כדי לצמוח, והיצירתיות עוזרת לתהליך הזה.

מקור

Forgeard, M. J. (2013). Perceiving benefits after adversity: The relationship between self-reported posttraumatic growth and creativity. Psychology of Aesthetics, Creativity, and the Arts, 7(3), 245-264.