שיטור אי-ודאות: התמודדות עם טרור באמצעות מודיעין קהילתי ושיטור דמוקרטי
Innes, 2006
טרור, איתות ואי-ודאות
אלימות טרור היא פעולה תקשורתית, ניסיון של שליטה חברתית שבו שחקן חלש יחסית מבקש להשפיע על הנורמות והערכים של קבוצה חזקה ממנו. במודוס הסמלי היא מופנית אל סמל של הסדר החברתי שהמבצע מתנגד לו, כמו התקיפה של הפנטגון בספטמבר 2001; במודוס המאותת הפיגוע מתרחש בזירה ציבורית שגרתית ומאותת אילו סיכונים יכול מיעוט נחוש לייצר בחיי היום-יום, כפי שאירע בבאלי ובמערכות התחבורה במדריד ובלונדון. בשני המודוסים כוחה תלוי בייצור אי-ודאות, המתערבבת בחוסר ביטחון הנובע מפשיעה יום-יומית ומגבירה פילוגים על בסיס מוצא ואמונה.
מכאן שההתמודדות עם טרור מקיפה ניהול נזקים רחב ולא רק טיפול במעורבים. בבריטניה ניכר טיפוס שני של אי-ודאות: לאחר הפיגועים ברשתות התחבורה של לונדון ביולי 2005 נותרה דאגה ביכולת לכייל את קווי המתאר של האיום שמציב אל-קאעדה ובהתאמתן של שיטות מודיעין שפותחו בהקשר האירי לאיום נזיל ומבוזר. הפתרון המוצע הוא שילוב שיטור שכונתי במערך ההתמודדות, גישה מזיקה פחות למסורת הדמוקרטית מהרחבת השיטור הסמוי ומחקיקה תגובתית.
נתונים ושיטה
הנתונים נאספו בין ינואר למרץ 2005 במחקר על יעילות המשטרה הבריטית באיסוף מודיעין קהילתי מקבוצות מיעוט ומבני נוער, בנושאים אחדים ובהם טרור. נדגמו שלושה אזורי משטרה: משטרת לונדון, בעלת אחריות ארצית להתמודדות עם טרור; כוח בינוני בצפון אנגליה שחווה לא מכבר אי-סדר ציבורי בין קהילות אתניות; וכוח קטן בדרום. נערכו עשרים ושישה ראיונות מובנים למחצה עם אנשי מודיעין במשטרה, ובהם עשרה בלונדון, תשעה בצפון ושישה בדרום: מנהלי מודיעין, שוטרי הענף המיוחד, אנשי יחידת הקשר עם המוסלמים ויחידת הקשר האסטרטגי,...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^