פעילויות משטרה ללוחמה בטרור: מה ידוע ומה נדרש לדעת
Lum et al., 2009
השאלה ודרך הבירור
השאלה מה עושות משטרות כדי להילחם בטרור נענית בדרך כלל במילות מפתח: שותפויות בין-ארגוניות, מודיעין ושיתוף מידע, הערכות סיכון ואבטחת תשתיות. ההוצאה הציבורית על אכיפת חוק בתחום גדלה מאז 11 בספטמבר, אך חלוקת המשאבים מעורפלת, והיכרות עם סוכנות יחידה בנקודת זמן אחת אינה חושפת מגמות רחבות. מכאן הצורך בגישה בין-לאומית ונושאית. דרך הבירור רב-שלבית: סקירת סקרים קיימים של סוכנויות אכיפה, ולצדם ממצאים ראשוניים מסקר מדגמי בארצות הברית, מתצפיות בשש מדינות אירופה ומבחינת הלוחמה בטרור במשטרת ישראל.
מה עולה מן הסקרים הקיימים
שני סקרי היערכות של סוכנויות אכיפה אמריקניות, מ-1995 ומ-2002, בחנו משאבים, תפיסות איום ופעולות היערכות; במאוחר נדגמו 325 סוכנויות ו-78 אחוזים השיבו. בין 2000 ל-2002 ערכו הערכות סיכון 82% מסוכנויות המדינה ו-73% מן המקומיות, אך רק 60% מן הראשונות ו-35% מן האחרונות ראו בתוכנית תגובה כתובה את אחריותן. ל-77% מסוכנויות המדינה יחידה ייעודית לעומת 16% מן המקומיות, ואלה עוסקות פחות בחקירה ובהרתעה ויותר בקישור ובאיסוף מידע. סקר שלישי, של כל 73 הסוכנויות המדינתיות ועוד 400 מקומיות, העלה תמונה דומה.
סקר הניהול והמינהל של אכיפת החוק משנת 2003 שאל לראשונה על לוחמה בטרור; מתוך 3,154 סוכנויות השיבו 2,859, שהם 90.6%. בשאלת הקצאת כוח אדם נמנעו מתשובה 68.5% מן המשיבים ו-98.0% מן הקטנות, ויחידה ייעודית במשרה מלאה דיווחו 9.1% מן הכלל ו-28.6% מן הגדולות. תוכנית כתובה למקרה פיגוע קיימת אצל 57.2% מן הכלל, 81.6% מן הגדולות ו-46.2% מן הקטנות, והסכמי סיוע הדדי אצל 25.7%, 79.1% ו-1.5% בהתאמה. מבין הפעולות הקהילתיות בולטת דווקא הפחות קהילתית שבהן, נוכחות שוטרים באתרים רגישים (23.7% מן הכלל ו-73.8% מן הגדולות), לעומת 7.2%...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^