על הדברים הראשונים והאחרונים
Nietzsche, 1908
כימיה של המושגים והפגם ההיסטורי של הפילוסופיה
בעיות הפילוסופיה מוצגות היום באותה נוסחה שאלתית שבה הוצגו לפני אלפיים שנה: כיצד יכול דבר לצמוח מתוך היפוכו, התבוני מן הלא תבוני, האלטרואיזם מן האנוכיות, האמת מן הטעות. המטפיזיקה נחלצה מן הקושי בשוללה התפתחות של דבר מתוך זולתו ובייחסה מוצא ניסי לנעלה שבדברים, הנובע מטבעו של ה"דבר כשלעצמו". הפילוסופיה ההיסטורית, הצעירה שבשיטות ושאין להפרידה ממדעי הטבע, מגלה בדרך הניסיון שהנגדה כזו קיימת רק בהגזמות התפיסה העממית או המטפיזית ושטעות של התבונה מונחת ביסודה: אין התנהגות בלתי אנוכית ואין נקודת מבט נטולת פניות, ושתיהן סובלימציות שבהן היסוד הבסיסי כמעט התאדה. הדרוש הוא כימיה של המושגים והרגשות המוסריים, הדתיים והאסתטיים, ואם תעלה ממנה שהתוצאות המפוארות ביותר הושגו מן המרכיבים הבזויים ביותר, ספק אם רבים ירצו להוסיף ולחקור.
היעדר החוש ההיסטורי הוא פגמם המסורתי של הפילוסופים, היוצאים מן האדם בן זמנם ומציגים אותו כאמת נצחית וכקנה מידה קבוע. הכול התהווה, אין עובדות נצחיות כשם שאין אמיתות מוחלטות, ולכן ההתפלספות ההיסטורית הכרחית. תרבות מתקדמת מעדיפה אמיתות קטנות שהושגו בשיטה מדעית על פני טעויות מרהיבות, והמושגים הדתיים, המוסריים והאסתטיים נוגעים רק לפני השטח: האדם המוסרי מניח, ביהירותה של האסטרולוגיה, שמה שנוגע לו מקרוב הוא גם לבם של הדברים.
החלום כמקור המטפיזיקה
בחלום סברו בני אדם, בתקופות של תרבות פרימיטיבית, שהם מוצגים בפני עולם שני וממשי, וכאן מקורה של כל מטפיזיקה: ההבחנה...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
