סיכום ספר איוב
תוכן עניינים
פרק א' - השטן מקבל רשות לפגוע באיוב, ואיוב מאבד את כל רכושו ואת ילדיו 2
פרק ב' - איוב מוכה בשחין, אשתו מתייאשת, ושלושת רעיו באים לנחמו 3
פרק ג' - איוב פותח את פיו ומקלל את יום לידתו 4
פרק ד' - אליפז עונה לראשונה: אין צדיק שאבד, ואין אדם צדיק בעיני אלוהים 4
פרק ה' - אליפז מסיים: הסבל הוא מוסר אלוהים, ואם איוב יקבל אותו, ישוב לו הכול 4
פרק ו' - איוב משיב לאליפז: הסבל שלו כבד מכל מידה, והרעים בגדו בו 5
פרק ז' - איוב ממשיך ופונה ישר אל אלוהים: למה אתה אורב לאדם שחייו קצרים 5
פרק ח' - בלדד עונה: אלוהים אינו מעוות משפט, ובניו של איוב מתו בעוונם 5
פרק ט' - איוב משיב: אלוהים חזק מכדי שאדם ייצא זכאי לפניו, ואין מי שישפוט ביניהם 6
פרק י' - איוב פונה אל אלוהים: למה יצרת אותי בעמל כזה רק כדי להרוס אותי 6
פרק י"א - צופר עונה: אלוהים עמוק מחקר, ואיוב מקבל פחות ממה שהוא ראוי לו 6
פרק י"ב - איוב משיב לשלושתם: גם אני יודע שאלוהים גדול, וזה בדיוק מה שמפחיד 7
פרק י"ג - איוב מאשים את רעיו בחנופה לאלוהים, ודורש להתדיין עם אלוהים פנים אל פנים 7
פרק י"ד - איוב על קוצר ימיו של האדם: לעץ יש תקווה אחרי שנכרת, לאדם אין 8
פרק ט"ו - אליפז עונה שנית, והפעם בלי רחמים: דיבורו של איוב הוא עצמו החטא 8
פרק ט"ז - איוב משיב: אלוהים הוא התוקף, הרעים מתעללים, ועדו של איוב נמצא בשמים 8
פרק י"ז - איוב רואה את עצמו על סף הקבר, והתקווה שלו אינה נמצאת בעולם הזה 9
פרק י"ח - בלדד עונה שנית ומתאר בפרטי פרטים את אבדן הרשע וזכרו 9
פרק י"ט - איוב בודד מכולם, ובכל זאת בטוח שגואלו חי ושיראה את אלוהים 9
פרק כ' - צופר עונה שנית: שמחת הרשע קצרה, והוא מקיא את העושר שבלע 10
פרק כ"א - איוב משיב: הרשעים מצליחים, מתים בשלווה, ואלוהים אינו גובה מהם דבר 10
פרק כ"ב - אליפז פותח את הסבב השלישי ומאשים את איוב בעושק החלשים 11
פרק כ"ג - איוב מחפש את אלוהים ואינו מוצא אותו, ובכל זאת בטוח שיצא זכאי במשפטו 11
פרק כ"ד - איוב מתאר עולם שבו העשוקים צועקים, הרשעים פועלים בחושך, ואלוהים שותק 11
פרק כ"ה - בלדד עונה בפעם האחרונה, בקצרה: אדם הוא תולעת מול אלוהים 12
פרק כ"ו - איוב משיב בלעג, ומתאר את גדולת אלוהים טוב מרעיו 12
פרק כ"ז - איוב נשבע שלא יוותר על צדקתו, ומתאר את גורל הרשע מבלי להודות שהוא כזה 12
פרק כ"ח - האדם יודע למצות כסף וזהב ממעמקי האדמה, אבל את החוכמה יודע רק אלוהים 13
פרק כ"ט - איוב נזכר בימים הטובים: הכבוד שחלקו לו, והצדק שעשה לעניים 13
פרק ל' - ועכשיו: הנקלים לועגים לו, גופו מתפרק, ואלוהים אינו עונה 13
פרק ל"א - איוב עורך את חייו לפני אלוהים ונשבע שלא חטא, ובכך תמו דבריו 14
פרק ל"ב - אליהוא הצעיר נכנס לוויכוח, כועס על איוב ועל רעיו כאחד 14
פרק ל"ג - אליהוא לאיוב: אלוהים מדבר אל האדם בחלומות ובמחלה, כדי להציל אותו מן הקבר 14
פרק ל"ד - אליהוא לרעים ולאיוב: אלוהים אינו מעוות משפט, ואיוב מוסיף פשע על חטאו 15
פרק ל"ה - אליהוא: צדקת האדם ורשעתו אינן מוסיפות ואינן גורעות מאלוהים דבר 15
פרק ל"ו - אליהוא על חינוך האדם בייסורים ועל גדולת אלוהים בטבע 16
פרק ל"ז - אליהוא מסיים: הסערה והברק, השלג והקור, מעידים על מי שאין לחקור 16
פרק ל"ח - אלוהים עונה לאיוב מתוך הסערה: איפה היית כשיסדתי את הארץ 16
פרק ל"ט - אלוהים ממשיך: החיות הפראיות, שאינן לשירות האדם 17
פרק מ' - איוב משתתק, אלוהים מזמין אותו לשפוט את העולם במקומו, ומתאר את הבהמות 17
פרק מ"א - אלוהים מתאר את הלווייתן, שאיש אינו יכול לעמוד בפניו 18
פרק מ"ב - איוב חוזר בו, אלוהים גוזר על הרעים כפרה, ומשיב לאיוב את הכול כפליים 18
פרק א' - השטן מקבל רשות לפגוע באיוב, ואיוב מאבד את כל רכושו ואת ילדיו
בארץ עוץ חי איש בשם איוב, אדם תמים וישר, שירא את אלוהים והתרחק מכל רע. היו לו שבעה בנים ושלוש בנות, עדרים עצומים של צאן, גמלים, בקר ואתונות, ומשרתים רבים, והוא היה העשיר והנכבד מכל בני המזרח. בניו נהגו לערוך משתאות, כל אחד בביתו בתורו, ולהזמין אליהם את שלוש אחיותיהם. בכל פעם שתם סבב של משתאות שלח איוב להזמין את ילדיו, טיהר אותם והעלה קורבן עבור כל אחד מהם, שמא חטאו בלבם בלי שידעו. כך נהג כל ימיו, אדם שלא הניח אפילו לחטא נסתר של ילדיו לעבור בלי תיקון.
בשמים התייצבו בני האלוהים, משרתי בית הדין של מעלה, לפני אלוהים, ובא ביניהם גם השטן. השטן בספר איוב אינו השד של האמונות המאוחרות, אלא אחד מן המשרתים האלה, שתפקידו לשוטט בארץ, לבחון את בני האדם ולהציג לפני אלוהים את הצד הרע שבהם. מאין באת, שאל אותו אלוהים, והשטן ענה שהוא בא משוטטות בארץ. אלוהים הציג לו את איוב: שמת לב לעבדי איוב? אין כמוהו בארץ, איש תמים וישר, שירא אותי ומתרחק מכל רע. השטן לא התרשם. האם לחינם איוב ירא אותך, שאל. הרי גדרת סביבו וסביב ביתו, בירכת את כל מעשיו ועדריו פרצו את גבולות הארץ. שלח את ידך ופגע בכל מה שיש לו, ואז נראה אם לא יקלל אותך בפניך. אלוהים נתן בידי השטן את כל מה שיש לאיוב, ואסר עליו לגעת באיוב עצמו.
ביום אחד, כשבני איוב ובנותיו סעדו בבית אחיהם הבכור, הגיעו אל איוב ארבעה שליחים זה אחר זה, וכל אחד מהם ניצל לבדו כדי להביא את הבשורה. הראשון סיפר שפשטו עליהם שודדים משבא, לקחו את הבקר ואת האתונות והרגו את הנערים שעבדו בשדה. עוד הוא מדבר, ובא השני: אש מן השמים ירדה על הצאן ועל הרועים ושרפה את כולם. בא השלישי: הכשדים תקפו בשלושה ראשים, לקחו את הגמלים והרגו את המשרתים. ובא הרביעי: רוח גדולה הגיעה מעבר למדבר, פגעה בארבע פינות הבית שבו סעדו הבנים והבנות, והבית התמוטט עליהם ומתו כולם.
איוב קם, קרע את מעילו וגילח את ראשו, מנהגי האבלות של אותם ימים, נפל על הארץ והשתחווה. ערום בא לעולם, אמר, וערום ישוב ממנו. מה שאלוהים נתן, אלוהים רשאי גם לקחת, והוא בירך את שמו. בכל האסון הזה לא חטא איוב ולא הטיח באלוהים דבר.
פרק ב' - איוב מוכה בשחין, אשתו מתייאשת, ושלושת רעיו באים לנחמו
שוב התייצבו בני האלוהים לפני אלוהים והשטן ביניהם, ושוב שאל אלוהים מאין בא והשטן ענה שבא משוטטות בארץ. הפעם היה לאלוהים מה להראות לו: עבדי איוב, שאין כמוהו בארץ, עודנו מחזיק בתומתו, אף שהסתת אותי להרוס אותו בלי סיבה. השטן לא נסוג. אדם מוכן לתת כל מה שיש לו, אמר, ובלבד שחייו שלו יינצלו. שלח את ידך אל עצמותיו ואל בשרו, ואז נראה אם לא יקלל אותך. אלוהים נתן גם את איוב עצמו בידי השטן, ואסר עליו רק דבר אחד: לשמור על חייו.
השטן יצא והכה את איוב בשחין ממאיר מכף רגלו ועד קודקודו. איוב ישב בתוך האפר, במקום שבו ישבו אבלים ומנודים, ולקח לו שבר חרס לגרד בו את עורו. אשתו, שראתה אותו כך, שאלה אם הוא עדיין מחזיק בתומתו. קלל את אלוהים ומות, אמרה לו. איוב דחה אותה: את מדברת כמו אחת הנשים הנבלות. אם קיבלנו מאלוהים את הטוב, האם לא נקבל ממנו גם את הרע? גם עכשיו לא חטא איוב בשפתיו.
שלושה מרעיו של איוב שמעו על האסון שבא עליו, אליפז מתימן, בלדד משוח וצופר מנעמה, ונועדו לבוא יחד להשתתף בצערו ולנחמו. כשראו אותו מרחוק לא הכירו אותו. הם פרצו בבכי, קרעו את מעיליהם וזרקו עפר על ראשיהם, וישבו עמו על הארץ שבעה ימים ושבעה לילות בלי לומר לו מילה, כי ראו שהכאב גדול מכל דיבור.
פרק ג' - איוב פותח את פיו ומקלל את יום לידתו
אחרי שבעת ימי השתיקה פתח איוב את פיו, ולא קילל את אלוהים, כפי שהתנבא השטן, אלא את היום שבו נולד. הוא ביקש שאותו יום יימחה מלוח השנה ויהפוך לחושך, ושאל למה לא מת ברחם או ברגע שיצא ממנו. אילו מת אז, אמר, היה שוכב עכשיו בשקט בקבר, במקום שבו מלכים ועבדים, רשעים ועייפים, שווים ונחים. ואז שאל את השאלה שתלווה אותו עד הסוף: למה אלוהים נותן חיים למי שחייו עמל ומייחל למוות שאינו בא? מה שפחד ממנו בא עליו, אמר, ואין לו שלווה ולא מנוחה.
פרק ד' - אליפז עונה לראשונה: אין צדיק שאבד, ואין אדם צדיק בעיני אלוהים
הראשון מבין הרעים שענה היה אליפז מתימן, והוא פתח בזהירות ובכבוד. הוא הזכיר לאיוב שהוא עצמו היה זה שחיזק אחרים בצרתם, ועכשיו, כשהצרה הגיעה אליו, הוא נשבר, בעוד שיראת האלוהים ותום הדרך שלו צריכים להיות הביטחון שלו. ואז הציג את הטענה שתעמוד במוקד הוויכוח כולו: מעולם לא אבד נקי ולא נכחדו ישרים, ומי שזורע רע קוצר אותו. בעולם של אליפז הסבל מעיד על מי שסובל....
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
