ניתוח גורמים
Boyd, 2011
מהות השיטה ותכליתה
מטרת ניתוח הגורמים היא לסכם את היחסים ההדדיים שבין משתנים רבים באופן תמציתי אך מדויק, ככלי עזר להמשגה, מתוך הנחה שמבנים סמויים אך חשובים, הגורמים, מחוללים את הקשרים הנצפים. מטופל חסר מנוחה ועצבני, המתלונן על עייפות, על שינה לקויה ועל קושי להתרכז, אינו מתואר כמי שסימפטום אחד שלו מחולל את האחרים; מייחסים את כולם לדבר סמוי הקרוי חרדה, והיא הגורם הבלתי נראה שבגללו הפריטים הנצפים מתואמים זה עם זה.
הצורך בשיטה נובע ממגבלות התפיסה: שלושה משתנים יוצרים שלושה קשרים, שבעה יוצרים 21 ועשרה יוצרים 45. סטטיסטית פועלת השיטה על מטריצת המתאמים, או השונות המשותפת, של כלל המשתנים: תחילה היא מחלצת את האשכול הגדול ביותר כגורם הראשון, אחריו את האשכול הבא כגורם השני, וכן הלאה, כסחיטת תפוז שכל סחיטה בה מניבה פחות מקודמתה. מאחר שהמטריצה מכילה גם שונות זניחה ושונות שגיאה, מתעניינים רק בשונות המשותפת העיקרית.
שלושה שימושים ושני ענפי השיטה
השימוש הראשון הוא סריקת משתנים לאיתור ממדים אפשריים וחישוב יחסיהם, תפקידו הכללי של ניתוח הגורמים החוקר (exploratory factor analysis), היעיל כשכמות הנתונים עצומה; זהו מהלך של בניית תיאוריה. השני, הרחבה של הראשון, הוא פיתוח סולמות ותת-סולמות. השלישי הוא ניתוח גורמים מאשש (confirmatory factor analysis), שבו מעלה החוקרת השערה בדבר אופן התקבצות המשתנים לגורמים ולאחר איסוף הנתונים בוחנת את טיב התאמתם להשערה.
התוצאות הטובות ביותר מתקבלות ממשתנים מהימנים בעלי שונות גדולה, כגון ציוני תת-מבחנים במבחני אינטליגנציה. פריטי שאלון הם היגדים שלצדם סולם תגובה בן שתיים עד שבע קטגוריות, המצמצם את השונות, ומאחר...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
