ניסויים
Barrett, 2011
סקירה תיאורית ואנליטית
השיטה הניסויית נוכחת בחקר הדת מכבר אף שהשימוש בה דל. ניסוי מוקדם, שבפרק הראשון של ספר דניאל, בחן אם תזונה בצו דתי מיטיבה עם הבריאות יותר מתזונה מקובלת: ארבעה צעירים בחצר בבל אכלו עשרה ימים תזונה צמחונית לעומת מספר בלתי ידוע של נבדקי ביקורת, ובתום הימים נשפטו כבריאים ומוצקים יותר. הוא רצוף כשלים מתודולוגיים אך מדגים את ההיגיון הניסויי.
ייחודה של השיטה ביכולתה לבסס הסקה סיבתית, בעוד שיטות מתאמיות מלמדות רק ששתי תופעות משתנות יחד. הסקות סיבתיות שכיחות בחקר הדת ולרוב מובלעות, והן מחומרי היסוד שלו, ולכן מקום הטכניקה מובטח גם בשימוש מעט.
מהו ניסוי
ניסוי נבדל מהדגמה בכך שהוא מודד שיטתית את התוצאה בשני תנאים או יותר הנבדלים בממד אחד: תנאי הביקורת מייצג את המצב הקיים ותנאי הטיפול את מה שקורה לו כשגורם נוסף או נגרע. בניסוי מושלם תהיה התזונה הגורם היחיד הנבדל בין הקבוצות, וכל הפרש ייוחס לה.
מאחר שקבוצות זהות בכל ממד למעט אחד אינן בנות השגה, אמת המידה המקובלת היא הקצאה אקראית: מ-200 צעירים היו 100 מוקצים לתזונת המלך ו-100 לצמחונית, ואותה מידה, למשל משקל, הייתה נלקחת בשתיהן לפני התזונה ועשרה ימים אחריה. במדגם גדול דיו הפרש בין הקבוצות נובע מן הטיפול או מתנודה מקרית, וההסתברות לתנודה מקרית נאמדת סטטיסטית: כשהיא נמוכה מאוד, למשל פחות מחמישה אחוזים, ההפרש מיוחס למניפולציה.
האנטומיה של הניסוי
בכל ניסוי משתנה תלוי אחד לפחות, התוצאה שבמרכזו, כאן המשקל, והוא עשוי להיות מידה פיזית, מידה פיזיולוגית כתבנית הפעלה מוחית או מידה התנהגותית ככיוון מבט ותשובות בשאלון. לצדו משתנה בלתי תלוי אחד או יותר, הממד המשתנה בין התנאים כדי לחולל בו...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
