מחקר שדה: תצפית משתתפת
Harvey, 2011
מחקר שדה והתצפית המשתתפת
מחקר שדה מבקש להבין תופעות דתיות בהשתתפות מלאה ככל האפשר, בצירוף תצפית והרהור. המבט מופנה לפעילות נראית ולאירועים ממשיים ולא למה שטקסטים או מטיפים מצהירים שראוי לעשות, שכן הדת אינה מובנת בלי הפרקטיקה המגולמת, המחומרת והמשתנה שלה, כלומר בלי מציאותה הוורנקולרית (vernacular). נחקרים יחד מה שאנשים עושים, מה שהם מבינים בכך ומה שחווה החוקר כמשתתף, והתוצר אינו תיאור ממצה אלא טיעון התורם לוויכוח אקדמי.
הפרקטיקה נפרסת על רצף שבין תצפית מן השוליים ובין השתתפות שאין להבחין בה בין החוקר ובין כל משתתף אחר, אך בקשב של שאלות מחקר. מלינובסקי הפך את השהייה הממושכת לנורמה, בטענה שדווקא היא מאפשרת לראות את מוסדותינו ממרחק; בחקר הדת נדירה שהות כזאת, ורוב העבודה היא תצפית מחזורית באירועים נבחרים, מן ההכנה ועד האחרית.
נוכחות ורפלקסיביות
הפנייה אל כתיבת התרבות ביטלה את ההפרדה בין השדה ובין הכתיבה שלאחריו: גם בשדה בונה האתנוגרף הצגה ספרותית של חוויותיו, ולצדה עלו מחקר פמיניסטי, אנטי-קולוניאלי, פנומנולוגי וילידי ושיטות של נוכחות ודיאלוג. הרפלקסיביות נבדלת הן מהערצת השיטה, המנסה לשחזר את ביטחון הפוזיטיביזם בכללים לדרך נכונה אחת, הן מן העמדה הפוסטמודרנית הזונחת את האובייקטיביות ורואה בייצוג האתנוגרפי בנייה ספרותית המספרת על מחברה ולא על העולם. משמעה שכל ידע הוא סובייקטיבי ושההרהור על המפגש מחייב לספר כיצד הגיעו אל מקום העמידה; הרישום והניתוח הם אפוא חלק מהשיטה ולא נספח לה.
כבוד, דרמה וזהירות
המפגש הצמוד מוליד כבוד, ורבים מן הנחקרים נתפסים כשותפי שיחה ואף כשותפי מחקר, מתוך...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
