מדיניות חברתית ועקרונות מוסריים
דוניסון, 1994
המאמר בוחן את העקרונות המוסריים העומדים מאחורי קביעה של מדיניות. לדברי דוניסון, בעולם המערבי הקפיטליסטי יש שתי אסטרטגיות עיקריות לשם הענקת סמכות מוסרית לשיפוטים פוליטיים: הראשונה היא של אלה שניסו לנסח את הדרכים ליצירת חברה טובה. הם שואלים מהם הכללים שיאמצו לעצמם אנשים נבונים ורודפי צדק בתור בסיס לחוזה שיאפשר להם ליצור את החברה הטובה. השנייה היא של אלו שבחרו ערך ראשוני שהוא כל כך חשוב שהוא חייב להיות המאפיין השליט בכל חברה שניתן לראות כטובה, ואחר כך שאלו כיצד ניתן להרכיב ערך זה בתוך ההסדרים החברתיים.
חוזים חברתיים
דוניסון מביא שני פרופסורים שעסקו בניסוח חוזים חברתיים. ג'ון ראולס, שראה במדינה עוגה שיש לחלקה שווה בשווה בין האזרחים, כאשר אי השיוויון היחיד המותר הוא זה המטיב עם העניים ביותר. רוברט נוזיק טוען שראולס מזניח את החובות ומתייחס רק לזכויות וכמו כן מזניח את ההתייחסות להיסטוריה המעניקה זכויות לבני אדם החשים שהם עמלו כדי ליצור מה ששייך להם. עקרונות החוזה שלו מתומצתים במשפט "מכל אחד לפי בחירתו לכל אחד לפי היבחרותו" – משפט שתואם להשקפתה של מרגרט תאצ'ר. דוניסון טוען שעיקר אי ההסכמה הוא בסוג החברה, אולם שניהם מתארים חברות חזויות שאינן מעלות על הדעת את האפשרות שהצמיחה עשויה להסתיים, שתי החברות אינדיבידואליות מאוד ושתיהן מניחות שיקול דעת של עלות מול תועלת בקבלת החלטות, אולם לא נותנים את הדעת על איכות היחסים בין האנשים מחברה לחברה. כמו כן, גורס דוניסון ששניהם לא מבינים שערכים והעדפות הם תלויי החברות בהן אנו חיים וניתנים לשינוי, ממש כמו שהחברות עצמן משתנות. יתרה מכך, אחת המטרות של שינוי במוסדות ובדרכי הפעולה של החברה הוא שינוי ערכים ועמדות של בני אדם.
ערכים ראשוניים
דוניסון נותן את הסיסמא המפורסמת "חופש, שיוויון ואחווה" כביטוי לערכים ראשוניים. אומר כי ערכים אלו, על ההסכמה עליהם או דחייה שלהם ועל המידה של יישומם משתנים מחברה לחברה, בהתאם לנסיבות המתקיימות בה. כדי להראות שצרכים אנושיים משתנים מחברה לחברה הוא מביא לדוגמא את פירמידת הצרכים של...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
