לחשוב כמו מחבל
Clarke & Newman, 2006
נקודת המבט של העבריין
מניעת פשיעה מצבית נשענת על ראיית העולם מנקודת מבטו של העבריין, הנתפס כמקבל החלטות שאינו שונה מהותית מכל אדם. כולנו מכריעים בין חלופות ומנסים להפיק את מרב התועלת, אך הזמן מוגבל, המידע חלקי, השיפוט מושפע מאופטימיות מוטעית, מדעותיהם של אחרים ומרגשות חולפים, וגם המקרה ממלא תפקיד; לכן ההכרעות אינן עולות תמיד יפה. תהליך זה, שכונה בפי תיאורטיקנים כלכליים רציונליות חסומה (bounded rationality), נדחס בספרות המניעה לסיסמה "לחשוב כמו גנב": לשחזר מה מקווה העבריין להרוויח ומהו רצף ההכרעות שעליו לקבל בכל שלב. אין כאן פסיכואנליזה ואין חיפוש אחר שורשי העבריינות אלא עיסוק בכאן ובעכשיו: אילו עלויות ישקול, כיצד ישיג כלים ושותפים, כיצד יתגבר על אמצעי אבטחה, כיצד ימלט ומה יעשה בשלל. התשובות הן הבסיס להקשות על המעשה, להגדיל את סיכונו ולהקטין את גמולו.
לחשוב כמו גנב, וההכרח בהגדרה צרה
הבנה כללית של טבע האדם מספיקה למשימה. יש לחשוב גם על חיי היומיום של העבריינים ועל ההזדמנויות שהעבירה פותחת בפניהם למלא צרכים רגילים של חברות, הערכה, מעמד ואהבה; כך מתבהר מדוע נערים משכונות מצוקה מוצאים מקלט בכנופיות ומוכנים לירות ביריב שנהג בהם בחוסר כבוד. אין בכך התרה של המעשה אלא הבנת מניעיו, ותיוג העבירה כחסרת פשר הוא כישלון של הניסיון למנוע. חשיבה כזו אפשרית רק בקטגוריות מוגדרות היטב: אונס נעשה מטעמים אחרים לחלוטין מפריצה לבית, ואפילו קטגוריות רחבות גסות מדי. אונס בידי זר, שסיורי משטרה עשויים לסייע נגדו, שונה מאונס בידי מכר המתרחש במרחב פרטי, וזה שבמעונות סטודנטים שונה מזה שבא בעקבות היכרות בבר. ניתוח של קטגוריות רחבות מניב הכוונה כללית ולא הצעות מעשיות.
מחקר פריצות בעיר בריטית אחת ממחיש זאת: בליבה העירונית הישנה נגנבו מזומנים ותכשיטים ובפרברים החדשים מוצרי חשמל, וההבדל נבע מן ההזדמנויות....
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
