לחיות עם מחלה כרונית: הממשק בין סטיגמה לנורמליזציה
Joachim & Acorn, 2000
הגדרת המצב הכרוני והמשגת הבעיה
מצבים כרוניים כוללים מחלות שאובחנו רפואית ומצבים שאינם מוגדרים כמחלות אך נמשכים לאורך זמן, כגון מוגבלויות. הם עשויים להיות נראים כלפי חוץ או בלתי נראים, וכרוכים בתהליכים דינמיים של שינוי מתמשך, המושפעים מגורמים פיזיים, פסיכולוגיים וחברתיים. מצבים אלה מערבים לא רק את החולה אלא גם את החברה, המגיבה אליהם באופנים המשפיעים על תפיסת המחלה, ההתמודדות עמה והמשמעויות החברתיות הנובעות ממנה.
סטיגמה: התהליך החברתי של דחייה והדרה
סטיגמה היא תהליך שבו החברה מטילה משמעות שלילית על תכונות או התנהגויות של אדם, לעיתים קרובות בשל מצב רפואי. לאורך ההיסטוריה, מחלות כגון אפילפסיה או מחלות נפש קושרו לשדים, רוע או אי מוסריות. אירווינג גופמן, בחקרו פורץ הדרך מ־1963, הבחין בין סוגי סטיגמות, ביניהן סטיגמות של דפורמציה גופנית, פגמים באופי או שיוך לקבוצה מוחרמת.
במקרים של מחלה כרונית, הסטיגמה נוצרת לא רק מתוך פחד מהמחלה אלא גם בשל אי־הוודאות בנוגע לה, השפעותיה המשתנות וחוסר השליטה שמלווה אותה. אדם הסובל ממחלה...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
