טראומטיזציה משנית אצל אנשי מקצוע בבריאות הנפש: סקירה שיטתית של ממצאי מגדר
Baum, 2016
טראומטיזציה משנית: הגדרה והבחנות
מטפלים בנפגעי טראומה מושפעים רגשית מן הסיפורים ומן הסבל שהם נחשפים אליהם, ועשויים לחוות את תכני המטופל כאילו נבעו מתוכם. בהוראתו הצרה מציין הלחץ הטראומטי המשני תסמונת שתסמיניה זהים כמעט לאלה של הפרעת דחק פוסט-טראומטית, הנקלטת מאדם קרוב ומשמעותי שחווה את האירוע באופן בלתי אמצעי; זהו מחיר האכפתיות. שחיקה נובעת ממגוון לחצים תעסוקתיים, עייפות חמלה עשויה לנבוע מטיפול בכל מחלה, וטראומטיזציה עקיפה מתאפיינת בשינויים קוגניטיביים באמונות ובמשמעויות. הלחץ המשני הוא התגובה היחידה הנובעת אך ורק מחשיפה לנפגעים והנמדדת אך ורק בחדירות, בהימנעות ובדריכות יתר, ולכן היחידה שאפשר לקשור ישירות לידיעת האירוע. אצל המטפלים הוא מופיע כמחשבות חודרניות, כקהות רגשית וכתלונות גופניות, ופוגע ביכולת להקשיב לחומר הטראומטי.
הזנחת שאלת המגדר
החיפוש אחר גורמי סיכון וגורמי מגן התמקד בגורמי עבודה - מידת החשיפה, גיל המטופלים, מקור הטראומה שלהם ותמיכת מקום העבודה - ובמידה פחותה בגורמים אישיים, ואילו המגדר כמעט נעדר ממנו. רוב המחקרים חד-מגדריים או כוללים את שני המגדרים בלא השוואה, וכשמספר הגברים קטן הם מוצאים מן המדגם לשם הומוגניות. ההסבר החוזר הוא מיעוט מטפלים גברים, אך בחלק ניכר מן המחקרים שיעורם נע בין 15 אחוזים ל-30 אחוזים, די והותר להשוואה. מחקרים שמצאו הבדלי מגדר מזהירים בה בעת מפני הכללה, וזהירות זו מחדדת דווקא את הצורך בבחינה שיטתית.
רציונל הסקירה ושיטתה
השוואה בתוך מדגם יחיד מוגבלת לקבוצה מקצועית אחת, למסגרת אחת ולסוג מטופלים אחד, ויכולת ההכללה שלה נמוכה....
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
