זכויות אדם על-לאומיות ואקטיביזם מקומי: בין הפטיש לסדן
Merry, 2006
בין מודעות קוסמופוליטית להבנות מקומיות
רעיונות על-לאומיים, כמו גישות לאלימות נגד נשים המבוססות על זכויות אדם, נקלטים בסביבות חברתיות מקומיות בדרכים מגוונות. מסמכים משפטיים והצהרות מדיניות שנוצרו בזירות על-לאומיות מופצים בעולם בפעולתם של פעילים ושל מדינות, ואף שיסודותיהן של זכויות האדם מערביים ברובם הן משמשות כיום תנועות לצדק חברתי במקומות רבים: עמים ילידיים, מיעוטים אתניים ונשים נוקטים את שפתן ואת הטכניקה שלהן. מנגד פועלת התנגדות נמרצת מצד אליטות החוששות לאבד מכוחן, מצד מדינות שאינן רוצות שמעשיהן ייחשפו ומצד גברים המבקשים לשמור על שליטתם בנשים, ורווחת הטענה שדרישותיהן של קבוצות מוכפפות הן ייבוא מערבי שאינו הולם את המערכות הנורמטיביות המקומיות.
נקודת המוצא איננה הוויכוח בין אוניברסליזם לרלטיביזם שהעסיק את האנתרופולוגיה בשנות ה-90, אלא השאלה כיצד מוסדות ומושגים של זכויות אדם נוצרים, מופצים, מעצבים חיי יום-יום ומחוללים שינוי בפועל.
ורנקולריזציה ואינדיגניזציה
כאשר רעיונות ממקורות על-לאומיים מגיעים לקהילות קטנות הם עוברים ורנקולריזציה, כלומר התאמה למוסדות ולמשמעויות מקומיים, בדומה להיפרדותן של השפות הלאומיות באירופה מן השימוש העל-לאומי בלטינית. אינדיגניזציה היא הממד הסמלי של התהליך: מסגור רעיונות חדשים בנורמות, בפרקטיקות ובערכים תרבותיים קיימים, כפי שעשה ארגון לא ממשלתי בהודו שגייס דמות של אלה טרום-ארית כדי לפתח מושג של כוח רוחני נשי, שאקטי.
המונחים מקומי וגלובלי אינם סמני מרחב בלבד. המקומי מסמן היעדר ניידות, עושר והשכלה לצד ייחודיות עקשנית, והגלובלי מסמן יכולת לחצות גבולות ולאמץ מסגרות מוסריות רחבות, ומה שמכונה גלובלי הוא לרוב מקומי...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
