וגם אלו הן תולדות הסטטוס-קוו: דת, מעמד ואתניות בישראל
לוי, 2020
האומנם לא חילונית?
סירובה של המדינה להיענות לתביעתו של הסופר יורם קניוק להירשם כחסר-דת חשף את העדרה של אזרחות ישראלית שאינה מותנית בזהות דתית. המציאות בישראל רחוקה ממימושה של תזת החילון, במישור המוסדי וברמת הפרט כאחד, ועם זאת הספרה הציבורית חילונית בהתנהלותה ובה בעת הדתיות נוכחת בה. חברה הנוהגת כחילונית אך חלשה מכדי לתבוע סדר יום חילוני היא הפרדוקס שביסוד הדיון, והתשובות הרווחות לו לוקות בחסר משום שהן רואות ביחסי דת ומדינה סוגיה שאינה תלויה בצירי קונפליקט אחרים, ובראשם אתניות ומעמד.
הסטטוס-קוו: בין אזרחות לבין חילון
האזרחות אינה מקבץ זכויות אלא מכלול דרכי ההשתייכות לקהילה פוליטית, ולכן היא תלויה בהקשרים המעמדיים והאתניים שבהם היא מתפתחת ובקו הגבול החמקמק המבחין את המדינה מן החברה. היסטורית היא תרמה להתרחבות תהליכי החילון ולהתגבשותו של המעמד הבינוני כשדרתו של סדר מודרני, בהעניקה לאדם-אזרח מעמד העומד בסתירה לרעיון הדתי של דחיית העולם הזה, ובייצרה מרחבים ציבוריים שבהם עברה הדת דה-פוליטיזציה והייתה לאפשרות מצפונית אחת לצד אחרות.
בישראל ההבחנה בין הספרה האזרחית-פוליטית לבין הדתית-אמונית התעכבה, ועיר האלוהים הייתה עד מהרה לחלק מהותי מן הפוליטיקה שהולידה את המדינה הציונית. עמידותו האיתנה של הסטטוס-קוו, המצטיירת ככישלון החילון, היא ביטוי לשליטתה של האליטה המייסדת האשכנזית בשוליותם של מזרחים, ערבים ומהגרים, הנתפסים בעיניה כאיום על מעמדה ההגמוני. הדיון בחילון לא יהיה שלם בלא שיינתן הדעת למיתוס הסטטוס-קוו כמסגרת המנרמלת גם את יחסי אתניות, מעמד ואזרחות.
דת, מדינה וחילון בישראל
יחסי דת-מדינה עומדים בלב מחלוקת ציבורית המסלימה לא אחת...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
