התפתחות השטף הפונמי והשטף הסמנטי לאורך החיים: עלייה אוניברסלית, ירידה דיפרנציאלית
Kavé & Knafo-Noam, 2015
רקע ומטרה
הזדקנות אינה התפתחות במהופך, ובחינת הופעתן של יכולות קוגניטיביות ודעיכתן באותם כלי מדידה מאירה טוב יותר את תהליכי ההתפתחות. מטלות השטף המילולי נכללות דרך קבע בהערכה נוירופסיכולוגית ומשמשות לתיעוד ליקוי קוגניטיבי וקשיים בשליפת מילים. במטלות אלו על הנבדק להפיק בזמן מוגבל כמה שיותר מילים שונות העונות על כלל, ובדרך כלל הכלל מגדיר אות פותחת (מטלה פונמית) או קטגוריה מושגית (מטלה סמנטית). הבדיקה שלהלן עוקבת אחר הביצוע בשתיהן מגיל 5 עד גיל 86 בנתוני חתך.
מה מבדיל בין המטלות
שליפה לפי אות פותחת כופה קריטריון פונמי ולא סמנטי, ולכן תובעת מיומנויות אוריינות ואסטרטגיות ניהוליות מבוקרות, והחיפוש בה עשוי להצטמצם ללקסיקון ההפקה בלבד בלי קשירת ייצוגים סמנטיים לפונולוגיים. שליפה לפי קריטריון סמנטי נשענת על זמינות המאגר הלקסיקלי ועל גישה אוטומטית לאסוציאציות בתוך קטגוריה, והחיפוש בה פותח בהפעלה מושגית ורק אחריה עובר לקודים הפונולוגיים. המטלה הפונמית מניבה פחות מילים ונחשבת קשה יותר. לצד זאת חולקות השתיים גישה לאוצר המילים, חיפוש אסטרטגי בלקסיקון, קיבוץ ומעבר בין תת-קבוצות, עיכוב תגובות מתחרות והחזקת הפלט בזיכרון העבודה כדי להימנע מחזרות.
ידע קודם
ממחקרי ילדים עולה תמונה לא אחידה: יש ממצאים על השפעת גיל חזקה יותר בשטף הפונמי, ויש שלא מצאו כלל אינטראקציה בין גיל לסוג המטלה או מצאו מתאמים דומים בעוצמתם, ורובם לא השוו סטטיסטית את קצבי השינוי. השיפור בשתי המטלות בילדות מוסכם, אך קצבו היחסי אינו...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
