התאמת נורמות זכויות אדם בזירות מקומיות: מפגש בין ידע מקומי לידע ביורוקרטי בארגון לא ממשלתי ישראלי
Orr, 2012
מבוא
גוף ידע חדש המכונה 'אנתרופולוגיה של זכויות האדם' מבקש לתרום לדיון על צורת ההתנהלות של פרטים וארגונים המגינים על זכויות אדם. בעבר התנגדו אנתרופולוגים לרעיון של זכויות אדם אוניברסליות, אך בעשרים השנים האחרונות חל מפנה: מחקרים החלו להסביר את ההגנה על זכויות אדם כפרקטיקה תרבותית דינמית ולא הומוגנית, וגברה ההבנה כיצד לבשו רעיונות על לאומיים צביון מקומי בזירות חברתיות תרבותיות שונות. ההתאמה לרוח המקום, הלוקליזציה, הוגדרה כהבניה אקטיבית של רעיונות מבחוץ שמבצעים שחקנים מקומיים, וכתוצאה ממנה נוצרת התאמה משמעותית שלהם לתפיסות ולדרכי התנהלות מקומיות. ארגונים לא ממשלתיים נתפסים כמי שמתרגמים נורמות בינלאומיות לשפה הרווחת בזירות מקומיות.
רוב המחקרים יוצאים מהנחה לגבי האינטרסים והערכים ה'אמיתיים' של ארגוני זכויות אדם: שמטרתם לקדם את הנורמות הבינלאומיות במתכונתן המקורית, וכי הם מתאימים אותן לתפיסות המקומיות רק מתוך אילוץ. בהתבסס על חקר מקרה של ארגון ישראלי המגן על זכויות כלכליות וחברתיות, מבקש המאמר לאתגר הנחה זו ולטעון שההתאמה למאפיינים המקומיים אינה אילוץ אלא משרתת מכלול של אינטרסים, ערכים ותפיסות של שחקנים שונים בארגון עצמו. אם מחקרים קודמים לימדו כי פעילים נאלצו לתרגם נורמות בינלאומיות למונחים מקומיים כדי להתאימן לפונים, הרי שכאן דווקא הפונים השתמשו לא פעם בשיח הזכויות העל לאומי, בעוד אנשי הצוות העדיפו גרסאות מקומיות. נוסף על כך, חוקרים שבחנו תהליכי התאמה לא נתנו די את הדעת על היבטים אפיסטמיים: כיצד מובְנה ידע בנוגע לזכויות אדם בעבודת הארגונים, וכיצד משפיעה הבניה זו על צורת הפעילות. המונח 'ידע' נתפס כאן במשמעותו הרחבה, ככל מכלול רעיונות שקבוצה חברתית מקבלת כאמיתיים, ברוח הסוציולוגיה של הידע.
גישות...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
