השלום השולי: יחסן של מדינות המפרץ הפרסי/ערבי אל ישראל ואל תהליך השלום. פרק 5: מדינות המפרץ ותהליך השלום בפרספקטיבה של סוף המאה ה-20: מבט מסכם אל "השלום השולי"
קוסטינר, 2008
במשך המאה ה-20 לא היה למדינות המפרץ אינטרס ביטחוני מרכזי ו\או אינטרס לאומי מסוג אחר במדינות ובאירועים של הזירה הישראלית ערבית. לכן, עבור מדינות המפרץ, חשיבות זירת ישראל- ערב נגעה לשני תחומים:
א. תהליכי מלחמה או שלום בזירת ישראל- ערב, משפיעה על כלל המזרח התיכון.
ב. פיתוח קשרים בעלי אופי דיפלומטי וכלכלי מעבר להפסקת לוחמה ולפיוס בסיסי.
המורשת ההיסטורית מלמדת על מעורבות מוגבלת, מצומצמת וזהירה של מדינות המפרץ בזירת ישראל- ערב. המניעים הראשוניים שהביאו את ערב הסעודית (מנהיגת מדינות המפרץ) לפתח מדיניות ממוקדת כלפי שאלת ישראל- ערב היו תערובת של אנטישמיות, אנטי ישראליות יחד עם גישה פרגמטית מותאמת לצורך בשיתוף פעולה עם המעצמה המגנה, ארה"ב.
מדיניות זו באה לידי ביטוי בהשלמה עם קיומה של ישראל אך ללא השפעה מוחשית על הזירה הישראלית- ערבית. מדיניותה של ערב הסעודית כלפי ישראל עוצבה על פי שני יסודות:
א. הסעודים נשענו על ארה"ב ככוח אסטרטגי והיו חייבים להביא בחשבון אינטרסים...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
