הקשר בין הביטוס מעמדי לבחירת מוסד ותחום לימוד באוניברסיטה
Espinoza et al., 2023
מבוא
ההשכלה הגבוהה עברה בעשורים האחרונים תהליך מהיר של התרחבות, ולראשונה בהיסטוריה אפשרה רישום המוני של קבוצות שהודרו ממנה בעבר. תהליך ההמונה (massification) התרחש תחילה במדינות מתועשות, אך גם צ'ילה, שכלכלתה נשענת על כרייה וחקלאות, הגיעה בשלושים השנים האחרונות לשיעורי רישום של מעל 60%. ההתרחבות צמצמה את פערי הגישה בין רמות חברתיות-כלכליות שונות, אך תוכניות ומוסדות יוקרתיים ממשיכים לשרת בעיקר סטודנטים מקרב האליטה, וכך תורמים לשעתוק אי-השוויון. מוקד הדאגה עבר מן השאלה מי מגיע להשכלה גבוהה אל השאלה לאילו מוסדות ותוכניות מתקבלים הסטודנטים. אי-השוויון נובע בחלקו מבחירותיהם של המועמדים עצמם. עדויות ממדינות מתועשות מלמדות שהמעמד החברתי מעצב בחירות אלה, ושסטודנטים ממעמד הפועלים נוטים להוציא את עצמם מן התוכניות והמוסדות היוקרתיים ולהימנע ממצבים שאינם מוכרים להם או שבהם הם חוששים שאין להם מקום. רוב המחקרים על הדרה עצמית זו היו איכותניים והתמקדו בהקשר אירופי או אנגלו-סקסי. עבודה זו מציעה עדות כמותית מהקשר בעל רמת תיעוש נמוכה מאוד, ומציבה שתי מטרות: החלת מושג ההביטוס הבורדייאני על הקשר לא-אירופי, והבנת האופן שבו אי-שוויון נובע מן הגומלין בין הרגלי חשיבה שנרכשו טרם ההשכלה הגבוהה לבין מאפייני מערכת האוניברסיטאות.
סקירת ספרות
מעמדות חברתיים
השפעת המעמד החברתי על בחירות חיים היא ביטוי לאי-שוויון בעל השלכות מרחיקות לכת על רווחה חומרית. אף שתאוריות המעמד פותחו בעיקר לניתוח היסטורי ולפעולה קולקטיבית, הן משמשות גם למחקר אמפירי של החברה ולניתוח ההשפעה של מעמדות שונים בהקשרים שונים, אף שהגדרתו של מעמד נותרת לרוב מעורפלת. ההמשגות המוקדמות נוצרו בידי מרקס, ובר והפונקציונליסטים, אך תמורות הקפיטליזם במחצית השנייה של המאה הקודמת חוללו ארגון מחדש של המבנה החברתי ועודדו פרספקטיבות תאורטיות-יחסיות חדשות. מעמדות מוגדרים במונחים יחסיים, על בסיס הקשרים שהם מקיימים זה עם זה בתוך יחסי הייצור. מתוך גישה...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
