המשגת "השואה" בעיני היסטוריונים של שנות ה-90: דילמות ישנות, ניסיונות חדשים
מכמן, 2002
מבוא
בעשור שקדם לכתיבת המאמר, פורסם מחקר קודם שבחן את דרכי ההמשגה של השואה אצל היסטוריונים שניסו להציג תיאור כולל של האירוע. ניתוח זה עסק בהגדרת גבולותיו הכרונולוגיים של האירוע ובהסברים שניתנו להבנתו. מאז, חלה התפתחות משמעותית בחקר השואה, בעיקר בכל הנוגע למבצעיה, תוצאה של עניין הולך וגובר באירוע זה בחברות המערב ושל פתיחת ארכיונים במדינות מזרח אירופה שהיו תחת שלטון קומוניסטי.
בעקבות תנאים אלו, עלו ניסיונות חדשים מצד חוקרים לגבש תובנות מקיפות נוספות באשר למהות השואה. אף על פי כן, גם חוקרים אלו נדרשו להתמודד עם אותן סוגיות מושגיות יסודיות שעמדו בבסיס עבודותיהם של קודמיהם. לאור זאת, מוצג ניתוח השוואתי של עמדותיהם של כמה מההיסטוריונים המרכזיים שפעלו בשנות התשעים, כהמשך ישיר לדיון שנערך במחקר הקודם.
פיליפ בורן: היטלר והיהודים
פיליפ בורן טוען שהגרעין הקשה של אירועי השואה מצוי בדמותו של היטלר, ברעיונותיו ובכוונותיו. היטלר מונע מתוך השקפת עולם גזענית, כאשר האנטישמיות תופסת בה מקום פתולוגי יוצא דופן. השפעתה החריפה של תבוסת גרמניה במלחמת העולם הראשונה העצימה את הדחף להשמדה, אך לא הייתה תכנית מסודרת מראש. לפיכך, לדעת בורן, תהליך ההשמדה התפתח באופן...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
