היבטים תיאורטיים ומעשיים בחשיבה הצבאית האמריקנית
Tovy, 2015
כדי להטמיע את תהליכי הטרנספורמציה בכוחות המזוינים של ארצות הברית הקים שר ההגנה דונלד רמספלד בשנת 2001 את המשרד לטרנספורמציה של העוצמה, שעד לפירוקו בשנת 2006 הופקד על יישום הלוחמה מוכוונת הרשת (network-centric warfare) כדוקטרינה של עידן המידע, ובבסיסה תפיסת שלושת הגלים של הסוציולוג וחוקר העתיד אלווין טופלר.
תיאוריית הגל השלישי: עידן המידע
הגל הראשון עניינו כינון יישובי קבע, שאיפשרו לחברות חקלאיות לאגור עודפים כלכליים שהצדיקו מאבק על החזקתם, והנזק הגדול במלחמותיו היה החרבת החקלאות. המהפכה התעשייתית יצרה את הגל השני, שבסיסו הייצור ההמוני, עקרון מלחמותיו הרס המוני ומקבילו הצבאי הגיוס ההמוני, כפי שנהגה בו צרפת בשנת 1793; מלחמותיו נסבו על חומרי גלם ועל אמצעי ייצור, והוחל בהן עקרון התקן האחיד על הנשק, האימון, הארגון והדוקטרינה. מלחמת העולם השנייה הייתה שיאו, ומאז אמצע המאה העשרים מיצו הטווח, המהירות ועוצמת ההרס את הפוטנציאל שלהם, עד שהלחימה התעשייתית הגיעה לסתירה פנימית שחייבה מהפכה בחשיבה הצבאית.
בחברת הגל השלישי המידע מחליף את האדמה ואת המכונה כאמצעי הייצור המרכזי, והעולם מתחלק לשלוש תרבויות הנתונות בעימות בלתי נמנע: חברת המידע נאבקת על עליונות עולמית, חברות הגל הראשון על הישרדותן וחברות הגל השני על ההגמוניה שהחזיקו בה מאות שנים. קיומה של מדינה תלוי מעתה גם באופן שבו חברתה מעבדת מידע, ועולה הסתברות ההתנגשות בין חברות גל שלישי ובין חברות גל שני המבקשות לעבור אליו, על רקע זמינות המידע או פגיעה מכוונת בתשתיות מידע.
השפעת המגזר האזרחי
בשנת 1956 עלה לראשונה בארצות הברית מספר המועסקים בשירותים ובמקצועות החופשיים על מספר עובדי הייצור, ובכך נולדה...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
