הזדקנות מוצלחת ותפקידה של סקירת החיים
Butler, 1974
הצורך בשינוי התפיסה השלילית של הזקנה
התפיסה השלילית של הזקנה, על הסטריאוטיפים המיושנים שלה ובראשם ה"סניליות", חייבת להשתנות אם רוצים שלזקנים יהיו הזדמנויות רבות יותר להזדקנות מוצלחת. בבסיס הסטריאוטיפ עומדת הטעות שלפיה מספרים גדולים של זקנים שוהים במוסדות או מקומם שם, בעוד שבפועל רוב הזקנים אינם במוסדות ואינם צריכים להיות בהם. בכל רגע נתון כ-95 אחוז מבני 65 ומעלה חיים בקהילה. בריאות בזקנה כרוכה ברווחה נפשית וחברתית לא פחות מברווחה גופנית, והמדיניות החברתית והטיפולית צריכה להיאחז בסטנדרט בסיסי של בריאות במקום להיות נשלטת בידי דימויי שבריריות, בלבול, דעיכה וחיים במוסד. עם זאת אין טעם לטפח אשליות על זקנה בריאה ומוצלחת: כמו כל תקופה בחיים גם היא כרוכה בקשיים, בבעיות ובצרכים שיש להיענות להם.
התפיסה השלילית של הזקנה היא בעיה של הציוויליזציה המערבית, ומקורה בהבדל בין המערב למזרח בשאלה מהו ה"עצמי". לפי אחת הגישות, ההגות המזרחית ממקמת את העצמי, את משך חייו ואת מותו בתוך תהליך הקיום האנושי, כך שהחיים והמוות הם חלקים מוכרים ומקובלים במידה שווה. במערב, לעומת זאת, המוות נחשב מחוץ לעצמי: כדי להיות אדם יש להיות חי, בשליטה ומודע. הדגש המערבי הנרקיסיסטי על אינדיבידואליות ושליטה הופך את המוות לעלבון ולפגיעה באדם ולא לתהליך הכרחי שבו הזקנה מפנה מקום לחדש. הערכת ערכו של אדם לפי פרודוקטיביות מובילה זקנים לראות עצמם ככושלים עם הגיל. עד שנות ה-1960 נשענה רוב הספרות הרפואית והפסיכולוגית על ניסיון עם החולים והמאושפזים, אף שרק כחמישה אחוזים מהזקנים היו במוסדות, וכך התבססה תמונה מעוותת ופובית של הזקנה.
בריאות בזקנה
הרפואה עסקה מאז ומתמיד יותר בטיפול במה שמשתבש מאשר בהבהרת...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
