הגורמים לאימוץ מטבעות קריפטוגרפיים: ניתוח בין-מדיני של גורמים כלכליים, טכנולוגיים ומוסדיים
Rana et al., 2025
רקע והצגת הבעיה
מאז השקתו של ביטקוין ב-2009 התרחבה המערכת האקולוגית של המטבעות הקריפטוגרפיים במהירות, ושיעורי האימוץ נבדלים מאוד בין מדינות בשל שילוב של גורמים כלכליים, טכנולוגיים, רגולטוריים וחברתיים-תרבותיים. בכלכלות של אינפלציה דוהרת ואי-יציבות מונטרית, כמו בוונצואלה ובזימבבואה בעתות משבר, הפכו המטבעות לאמצעי חליפין חלופי ולאפיק של אגירת ערך, ובכלכלות יציבות יותר מניעים את האימוץ מוטיבציות ספקולטיביות, התלהבות טכנולוגית או שאיפה למימון מבוזר.
תשתית טכנולוגית ואוריינות דיגיטלית מתפקדות כתנאי סף, ובאזורים שבהם התשתית דלה האימוץ קופא גם כשהתמריצים הכלכליים קיימים. סביבה חוקית בהירה מייצרת ודאות רגולטורית והגנת צרכן ורגולציה עמומה מדכאת שימוש, ובמקומות שבהם האמון במוסדות הפיננסיים והשלטוניים חסר המטבעות מתפקדים כתחליף למתווכים המסורתיים. רוב הספרות עוסקת ברמת הפרט או האזור, ומכאן הצורך בניתוח מקרו בין-מדיני.
סקירת הספרות
נקודת המוצא היא ההצעה לשיטת מזומן אלקטרוני בין עמיתים המבטלת מתווכים. קו מחקר אחד גורס שמטבעות קריפטוגרפיים מאתגרים את תפקידיו הקלאסיים של כסף הפיאט, אגירת ערך, אמצעי חליפין ויחידת חשבון, ועשויים לשנות את תפקיד הבנק המרכזי. ניתוחים משפטיים וכלכליים מצביעים על אמון בטכנולוגיה, בהירות משפטית, בגרות השוק וחינוך המשתמשים כגורמי הקבלה הלאומית, ועל כך שהבלוקצ'יין מצמצם עלויות אימות ורישות ולכן מתמרץ מדינות שעלויות העסקה בהן גבוהות.
עבודה אמפירית בחמישים מדינות מצאה שאינפלציה גבוהה, תנודתיות מטבע, אמון נמוך בשלטון וגישה מוגבלת לבנקאות חוזים אימוץ בעוצמה, ובמקביל נבדל אימוץ ספקולטיבי בכלכלות מפותחות מאימוץ מתוך הכרח בכלכלות של...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
