האתגרים שמציב המקרא בפני הפילוסופיה של הפוליטיקה: מחשבות מבואיות
Pangle, 1995
על פי פנגל, יש לתת לתנ"ך לדבר בפני עצמו, תוך נטישת הרעיונות הפילוסופיים שאנחנו מכירים ונסיון להשוות בין העקרונות בתנ"ך לאלו של הפילוסופיה הפוליטית היוונית או המודרנית. השאלה שהוא שואף לברר היא מה, לדעת האל, הוא המשטר הנכון? על פי המאמר, אין "משטר אופטימלי" יחיד המשתקף בתנ"ך.
התנ"ך למעשה מגולל את סיפורו של עם אחד – העם הנבחר – וסוגי המשטר בהם התנסה. למה בעצם? הרי כל בני האדם נבראו בצלם! התשובה היא שמהסיפורים בספר בראשית (עד אברהם) עולה כי האנושות, אם מניחים לה לנפשה, מסתבכת ומחפשת תחליפים לאל – ואת זה ניתן לתקן רק דרך תהליך חינוכי עמוק וקשה. לכן, עם ישראל הוא למעשה במקרה בוחן והתנ"ך הוא "ספר לימוד" לאנושות כולה במטרה להסביר למה היצמדות לאל היא התשובה.
אז מה יש לנו בתנ"ך מבחינת משטרים?
1. פטריארכיה: משפחה מונוגמית המובלת ע"י האב, כשיש מקום חשוב גם לאם. יש חשיבות לנאמנות משפחתית, קשרים משפחתיים וכד' (בניגוד, נניח, לאפלטון). עם זאת, זה לא מספיק כדי להתנהל כמו שצריך,...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
