אמון ושליטה
Tilly, 2004
במשך רוב ההיסטוריה, המשתתפים ברשתות אמון (trust networks), כמו למשל כתות דתיות סודיות, הגנו על עצמם מהתערבות של השלטונות, כאשר הם חששו בצדק מניצול או נישול. יחד עם זאת, אף משטר לא יכול לשרוד ללא הישענות על משאבים כלכליים או אנושיים שנמצאים במקרים רבים ברשותן של אותן רשתות אמון. במיוחד, משטרים דמוקרטיים לא יכולים לפעול ללא שילוב מהותי של רשתות אמון אלו בפוליטיקה הציבורית. לאורך ההיסטוריה שליטים מיישמים תהליכים שונים שמשלבים בין עקרונות כמו לכידות, הון, ומחויבות, במהלך משא ומתן עם אוכלוסיות כפופות שמורכבות מרשתות אמון, ותהליכים אלה הניבו סוגים שונים של יחסים בין המשטר המרכזי לבין רשתות האמון. במידה ורשתות האמון אינן לוקחות חלק בפוליטיקה הציבורית במדינה כולה, עלולים להיווצר גם מצבים של דה-דמוקרטיזציה.
מבוא
לאורך ההיסטוריה קבוצות אוכלוסייה שונות בידלו את עצמן מהרוב הדומיננטי, והעדיפו לקיים את הטקסים והמנהגים המסורתיים שלהן רחוק מעיני הציבור ובאופן מחתרתי שאינו גלוי לשאר האוכלוסייה. דוגמא לכך היא הנוצרים הפרוטסטנטים שפיתחו את הדת שלהם רחוק מעיני הרוב והכנסייה הקתולית. יחד עם זאת, קיימים גם משטרים לאורך ההיסטוריה שבהם קבוצות אוכלוסייה נבדלות החליטו להשתתף בפוליטיקה הציבורית באופן מלא, והציבו את הנכסים והמשאבים הפרטיים של...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
