אופטימיות טכנוקרטית, ה. ט. אודום, והשינוי החלקי של המטפורה האקולוגית לאחר מלחמת העולם השנייה
Taylor, 1988
ב-1933 הציע הווארד סקוט, מייסד תנועת הטכנוקרטיה, בחירה בין מדע ובין כאוס: במקום שיטת המחירים תבוא הקצבה שווה של תעודות אנרגיה, שבה כל חומר וכל עבודה נמדדים ביחידות אנרגיה ומהנדסים יארגנו את החברה טוב יותר מפוליטיקאים. הפופולריות חלפה, אך החזון של צמצום החברה לחוגת אנרגיה אחת חזר ועלה בתוך האקולוגיה.
באוקטובר 1946 הציג ג'י. אוולין האצ'ינסון מייל את ההרצאה "מערכות סיבתיות מעגליות באקולוגיה", ותפיסת היחסים האקולוגיים כמערכות נעשתה שלטת באקולוגיה האמריקנית; ה. ט. אודום, תלמידו, פיתח אותה וכונן את אקולוגיית המערכות. המלחמה שינתה את פנטזיית הניהול הטכנוקרטי: מימון ממשלתי וארגון המדע תחת צרכים צבאיים הקנו תוקף לאמונה שהתערבות בקנה מידה גדול אפשרית, ושליטה במערכות נראתה הכרחית למניעת שואה. אופטימיות זו מכוננת את מושגיו של אודום ואת ארגון מחקרו.
מערכות סיבתיות מעגליות באקולוגיה
להרצאה שני חלקים נפרדים בתוכן ובנימה. האחד תיאר את הגישה הביוגאוכימית, צומת בין ביולוגיה ובין חקר תפוצת החומרים בגלובוס, ובה מאזני פחמן בביוספרה וזרחן באגמים ופעולת האורגניזמים נמדדת לפי השפעתה המאזנת על מחזורי החומרים. האחר, הביודמוגרפי, היה ספקולטיבי ומשוואתי, והוויסות בין אוכלוסיות המודל מצטמצם בו לפרמטרים של רבייה או טריפה. את שניהם איחדה הנחה אחת: קבוצות של אורגניזמים הן מערכות של נתיבים סיבתיים מעגליים המתקנים את עצמם בתוך גבולות; בחריגה מהם מניעות תנודות אלימות מרכיבים אל הכליה, ומכאן שלמערכות טבעיות מכניזמים לדיכוי תנודות, פיזיים כהמסת פחמן דו-חמצני באוקיינוס או ביולוגיים כעיכוב הדדי.
הקשרים רעיוניים: האצ'ינסון
הקודמים...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
