תמחור השוק של איכות הצבירות

תמחור השוק של איכות הצבירות
Francis et al., 2005

מבוא
מחקר זה בוחן את הקשר בין איכות הצבירות העסקיות לבין עלויות החוב וההון העצמי עבור מדגם גדול של חברות בשנים 1970-2001. סיכון מידע מוגדר על ידי מחברי המאמר כסבירות לכך שמידע רלוונטי להחלטות תמחור של משקיעים הינו באיכות ירודה.
מחברי המאמר מניחים שתזרים המזומנים הוא היסוד שמשקיעים מתמחרים באמצעותו ושהם מזהים את איכות הצבירה העסקית כמדד לסיכון המידע שמשפיע על הרווח של החברה. כלומר, איכות הצבירה מרמזת למשקיעים על מיפוי הרווחים החשבונאיים לתזרים המזומנים. איכות צבריה ירודה יחסית מחלישה מיפוי זה, ולכן מגדילה את סיכון המידע.
בהתאמה לתיאוריות המדגימות שיש תפקיד לסיכון מידע בתמחור הנכסים, מחברי המאמר מראים כי לחברות עם איכות צבירה ירודה יש עלויות הון גבוהות יותר מאשר לחברות עם איכות צבירה טובה. שנית, מחברי המאמר מנסים לפרק האם המרכיבים של איכות הצבירה - צבירה מובנית המשקפות את היסודות הכלכליים וצבירה שיקולית המייצגות בחירות ניהוליות - הינם בעלי השפעה שונה מבחינת הון.
מחברי המאמר מראים כי לצבירה עסקית המשקפות את היסודות הכלכליים יש עלות גדולה יותר של השפעות הון מאשר לאיכות הצמיחות המייצגות בחירות ניהוליות.

השערות ומדדים לאיכות הצבירה העסקית
באמצעות שימוש באיכות צבירה כסמן (proxy) לרמת סיכון המידע, חוזים מחברי המאמר כי עלויות ההון גדלות עם רמת סיכון המידע, ולפיכך ההיפותזה הראשונה של מחברי המאמר (אותה הם ישאפו להוכיח כלא נכונה) היא:
• אין הבדל בעלויות ההון של חברות עם איכות צבירה ירודה וחברות עם איכות צבירה טובה.

מחברי המאמר בוחנים השערה זו כנגד האלטרנטיבה לפיה לחברות עם איכות צבירה ירודה יש עלויות הון גבוהות יותר מאשר לחברות עם איכות צבירה טובה. ההשערה השנייה קשורה לחיזוי של...

לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^