שקספיר בג'ונגל
בוהאנן, 1988
הוויכוח על האוניברסליות של הטרגדיה
שיחה שקדמה ליציאה לעבודת שדה בקרב בני שבט הטיב שבמרכז ניגריה נסבה על שאלת ההבנה של שקספיר מחוץ לאנגליה. עמדה אחת גרסה שהוא משורר אנגלי, ומי שאינו מבין את הייחודי לו עלול לשגות גם בהבנת האוניברסלי שביצירתו. כנגדה הוצבה ההנחה שטבע האדם דומה למדי בכל מקום, ושהעלילה הכללית של הטרגדיות הגדולות והכוחות המניעים את גיבוריהן ברורים תמיד, גם אם לעתים נדרש הסבר של מנהג מקומי או שינוי קל בטקסט בשל קשיי תרגום. כדי להכריע בוויכוח ניתן עותק של "האמלט", מתוך תקווה שהעיון בו ירומם את המחשבה מעל לסביבה שנחשבה פרימיטיבית.
השדה: עונת הביצות ומסיבות הבירה
מקום המושב נקבע באחד מאזורי המגורים הנידחים של הטיב, על גבעה סמוך לבקתתו של זקן שעמד בראש יחידה שבטית של מאה וארבעים איש, כולם קרובי משפחתו, נשותיהם וילדיהם. הציפייה היתה לשלושה חודשי בידוד כפוי שבהם יתפנו הזקנים לערוך טקסים ולהסבירם. בפועל קרה ההפך: רוב הטקסים חייבו נוכחות של זקנים מיחידות שבטיות אחרות, וכשעלו פני המים בביצות נפסקה התנועה ביניהן ואיתה גם הפעילות הטקסית. נותרה פעילות אחת, בישול בירה מתירס ומדוחן ושתייתה משעות הבוקר, ובצדה שירה, ריקוד וסיפור סיפורים. הכלל היה מפורש: כשיש בירה, איש אינו דן בדברים רציניים.
בבוקר אחד, בבקתה שהתמלאה גברים היושבים סביב מדורה עשנה ושלושה סירי בירה, נדרשה תמורה לסיפורים שנשמעו שם. הזקן הכיר ארבעה סוגים של ניירות בלבד: קבלות על תשלום מס, קבלות על דמי מוהר, קבלות על דמי ניהול משפט ומכתבים, ולכן...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
