האם מכוניות הן הפרות החדשות? השתנות נכסים חומריים וכלכלות מוסריות בדרום אפריקה
Jeske, 2016
בקר, מכוניות וכלכלות מוסריות משתנות
בחלק ניכר מאפריקה שמדרום לסהרה מילא הבקר תפקיד מרכזי בקיום הלכידות החברתית, בכך שקשר בני אדם בעלי אמצעים חומריים שונים בהתחייבויות הדדיות. החיים הכלכליים מוטמעים תמיד ביחסים חברתיים ובאמות המידה המוסריות הנובעות מהם, ולכן השאלה אינה אם חברה יכולה לשמור על מוסר כלכלי בתוך הקפיטליזם, אלא איזו תערובת של אמות מידה קיימות ומתהוות תצמח והאם דפוסי הפרו-חברתיות של המתעשרים החדשים משתנים או גוועים. הטרנספורמציה של חברה מתגלה בהשתנות היחסים שבין בני אדם לאובייקטים, והאובייקטים הנחשקים הם החוליה המקשרת בין הכלכלה החומרית של דברים לכלכלה המוסרית של בני אדם.
בקהילות זולו בדרום אפריקה תפסה המכונית את מקומו של הבקר בתור האובייקט המצית את הדמיון. הרקע הוא מדינה שבה האופטימיות של 1994 פינתה את מקומה להתפכחות: אבטלה של יותר מ-20 אחוזים במשך עשרות שנים, אי-שוויון מן החריף בעולם ונגישות בלתי שוויונית להשכלה, למשרות ממשלתיות ולהטבות של העצמה כלכלית לשחורים. כשההצלחה והמצוקה אינן ניתנות לניבוי, מתחזקת התפיסה שמערכות היחסים חשובות מאי פעם ושהצלחה תלויה בהתנהלות לפי קודים מוסריים המשפיעים על מזל ועל כשפים. הממצאים נשענים על עשרה חודשי מחקר בעיירה מפופומני שבקוואזולו-נטאל ועל ראיונות עם כ-150 בני זולו מובטלים או בעלי שכר נמוך.
מכוניות כצורה עילאית של נכסים
כשגברים צעירים מדברים על "החיים הטובים" הם מדברים על מכוניות, והמכונית משמשת מטונימיה לכל הנלווה אליה: בית נחמד, משרה טובה, השכלה וכסף. בחברה שבה התעסוקה אינה ודאית והמשכורות...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
