השקט שאחרי הסערה: חולשת המחאה לאחר מלחמת לבנון (2006) כמקרה בוחן לשינוי בדפוסי ההשתתפות הפוליטית האזרחית בישראל
הרמן, 2010
רקע
בקיץ 2006 פרצה מלחמת לבנון השנייה, אירוע שחשף תחושות עמוקות של אי-שביעות רצון בציבור הישראלי. המלחמה עוררה גל של ביקורת ציבורית, הפגנות ופעולות מחאה נרחבות, שהתמקדו בתחושת כישלון ניהולי, שיקול דעת שגוי ותחושת ניכור מצד המדינה כלפי האזרחים. האכזבה מהממסד, הצבא והממשלה התבטאה במחאות בשטח, שבהן השתתפו חיילי מילואים, משפחות שכולות, פעילים ותנועות מחאה מכל הקשת הפוליטית.
מחאה כתופעה פוליטית אזרחית
מחאות אלה לא היו רק תגובה ספונטנית אלא ביטוי לאקטיביזם אזרחי עמוק. הן הציגו מודל של "מחאה אזרחית" שבה ציבור נרחב מנסה להשפיע על סדר היום הפוליטי תוך ערעור על הלגיטימציה של מקבלי ההחלטות. המחאה נתפסה כתגובה למבנה פוליטי סגור ולחוסר אפקטיביות במוסדות הייצוגיים. היא דרשה אחריות, ביקשה שקיפות ושאפה לייצר שינוי ממשי...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
