רוצים להגיע לראש? כוח אלגוריתמי והאיום של אי-הנראות בפייסבוק
Bucher, 2012
מבוא
אחד מתפקידי הליבה של המדיה הוא להפוך משהו או מישהו לנראה. משטר הנראות של ה"רשת 2.0" נקשר להעצמה, שכן הוא הרחיב מאוד את השדה החברתי של ההכרה בסובייקט בעל קול, אך המחשוב הסביבתי ומערכות המעקב נקשרים גם לתחושת הסרת העצמה. אלא שמעקב מזוהה לעיתים מהר מדי עם יכולת הטכנולוגיה למפות, לעקוב ולאחסן נתונים. חשוב לחזור אל הארגון הטכני והארכיטקטוני של הכוח, ולהדגיש אנליטיקה של נראות במקום העתקה פשוטה של מושג המעקב. השאלה היא כיצד נעשה משהו נראה ולא רק מה נעשה נראה, ודרך אילו פוליטיקות של סידור, ארכיטקטורה ועיצוב. בחינת פייסבוק כמקרה מבחן, דרך קריאה צמודה של ה"פיד" והאלגוריתם שבבסיסו, מראה שרעיון משטר הנראות הארכיטקטוני, כפי שמגלם אותו הפנאופטיקון, הוא מסגרת מושגית מועילה להבנת אופן ההסדרה של הנראֶה ברשתות חברתיות. המטרה אינה לתאר באופן מוחלט את תפקיד הפלטפורמה אלא לפתוח נתיבים להגות על התנאים החדשים שבהם נבנית נראות בידי אלגוריתמים.
נראויות במדיה
המדיה הם מנגנונים מרכזיים למיון, לסיווג ולדירוג של השדה החברתי. בהקשר תקשורת ההמונים תוארו בחירת הנראות והענקתה במונחים כמו מסגור, שמירת סף וקביעת סדר יום, ותעשיית המדיה בנויה על פרמטרים של נראות. הנראות מתווכת ומושפעת מן האמצעי עצמו: הדפוס נשלט בידי עורכים אנושיים, הרדיו פועל דרך צליל ולא דימוי, והטלוויזיה מארגנת תשומת לב באמצעות זוויות, פריימים וטכניקות זמן ומרחב. אמצעים שונים מחוללים אפוא צורות נראות שונות, ויש להבחין בין נראות לבין חזותיות. עם עליית האינטרנט נעשתה הספציפיות של ארגון...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
