רווחתם הכלכלית והחברתית של ילדים: איתור ילדים מבחינה כלכלית לקראת גישה של צדק בחלוקה הבין-דורית
וינטרסברגר, 2002
מבט מחודש על עבודת ילדים
תפיסת הילדוּת בתיאוריה ובמעשה של הכלכלה מאופיינת באי-ודאות ובאי-יציבות: ילדים נתפסים בעת ובעונה אחת כיצורים יקרי ערך וכמעמסה על הוריהם ועל החברה, הפכפכות שנוצרה עקב ההתפתחות הכלכלית רבת הסתירות של הילדוּת לאורך המודרניזציה. נקודת המוצא היא עבודת ילדים מסורתית, כאשר הייצור נקבע בידי קרקע ועבודה בלבד; התחזית המלתוסית חזתה אז מעגל קסמים של ילודה עולה שתוביל, בשילוב עם שטחי קרקע מוגבלים, לאוכלוסיית יתר ולמשברי רעב, אך לא התגשמה משום שהתייחסה לעבודה אנושית רק במימד הכמותי ולא במימד האיכותי.
עם ראשית התיעוש באה ההכללה הפורמלית של עבודת ילדים כתת-סיווג של עבודה בשירות ההון, ותוצאותיה השליליות, כמו העסקת ילדים בסדנאות היזע, הוצגו בידי תנועת העבודה כדוגמה הבולטת לטבעו הלא הומני של הקפיטליזם. אחריה חוללו גם צורכי הקפיטליזם עצמו שינוי נוסף: ההכללה הממשית של עבודת ילדים במסגרת ההון, הקרויה הקניית השכלה. מושג זה מדגיש את ההמשכיות של עבודת ילדים בהקשר חדש, בבית הספר, ומקשה על האידיאולוגיה המתחסדת של חינוך חובה.
שישה שלבים באבולוציה הכלכלית של הילדוּת
טיפולוגיה של האבולוציה הכלכלית של הילדוּת נבנית על שני ממדים: ילדים כסובייקטים או כאובייקטים, ומיקומם בייצור או בצריכה. ששת השלבים מוצגים ברצף כרונולוגי, אך במציאות יש חריגות מן המודל ודו-קיום של שלבים שונים.
עבודת ילדים מסורתית: בעידן הטרום-תעשייתי עבדו ילדים בחקלאות ובבית, עלויותיהם והרווחים מהם הוטמעו ברמת המשפחה, וההכשרה ניתנה במקום העבודה.
עבודת ילדים בתעשייה: העבודה נמכרה לחברה מסחרית במקום להיות מיושמת...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
