פרספקטיבה התפתחותית על שימוש לרעה בסמים בגיל ההתבגרות
Baumrind & Moselle, 1985
מצב הידע בשדה
זה כעשרים שנה שימוש בסמים הוא חלק מחוויית ההתבגרות של בני המעמד הבינוני בארצות הברית, ולאחרונה הוא מזוהה כבעיית בריאות ציבור. שיטות הסקר האפידמיולוגי ששלטו במחקר תיעדו היטב את ההיסטוריה הטבעית של התופעה, אך אינן הולמות תופעה המחייבת הערכות תוך-אישיות אינטנסיביות במערך אורך. עבודות מוקדמות הציעו ניתוח מעמיק במדגמים קטנים, אך הבינו את התופעה דרך התפתחות פתולוגית או הכלילו ממשתמשים כבדים אל המתונים. כיום הזנב מכשכש בכלב: כלי ניתוח רבי עוצמה מחליפים תיאוריה שיטתית, ואיכות הנתונים מוקרבת לטובת מדגמים גדולים. היעדר ממצאים של נזק במדדים דלים אלה אינו ראיה לכך שאין נזק, גם כשהמערך אורכי.
ההקשר החברתי-היסטורי
מסלולי התפתחות ממוקמים היסטורית, והנמנע משימוש הוא כיום חריג סטטיסטי: הלחצים ההתפתחותיים שחווים בני המעמד הבינוני עשויים להטות את רובם להתנסות בחומרים משני מצב רוח ותודעה, ולכן ההתנסות עשויה להיות נורמלית התפתחותית ונורמטיבית סטטיסטית כאחת. ארבעה טעמים מסבירים מדוע לא תהיה נסיגה לרמות שנות החמישים: הפער בין ההתבגרות המינית לבגרות הפסיכו-חברתית רחב מאי פעם ויוצר מעמד ביניים ממושך המזמין התנסות; התפקידים החברתיים נתונים במעבר מהיר ומזמנים בחירה בזהות רגרסיבית; תפקיד האישה השתנה לצמיתות ונשים צעירות נוטלות סיכונים כעמיתיהן; ואי-חוקיות איבדה את כוח ההרתעה, ובראיונות מעמיקים רק ארבעה מן המתבגרים שנבדקו ציינו את אי-חוקיות המריחואנה כמרתיע אישי.
תהליכים המגדירים התפתחות תקינה
מודל של התפתחות שלבית-רציפה מפרש את השינויים בילדות ובהתבגרות: תקופות מתחלפות של חוסר שיווי משקל ושל שיווי משקל, שבהן ארגון מפוזר של סכמות פעולה...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
