עיונים בכתב העת אל-אסלאם ואל-תסוף: אסלאם, סופיות ומודרנה במצרים המהפכנית
אלבו, 2008
מאז ימי מוחמד עלי אוחדו כל המסדרים הסופיים במצרים תחת מועצת המסדרים הסופיים העליונה. בין השנים 1961-1958 הוציא ראש הגוף הזה, השיח' מוחמד מחמוד עלואן, ירחון בשם אל-אסלאם ואל-תסוף, שייצג את תפיסת המועצה בנוגע לתפקיד הסופיות בהקשר המודרני והמהפכני ולמקומם של המסדרים בחברה, והציג את התיקונים שביקשה המועצה לערוך בפעילותם הטקסית והפומבית. הכותבים נמנו עם גופים שונים, ובהם המועצה, מכללת אל-אזהר, הממסד הפוליטי והעילית האינטלקטואלית. העיון מבקש לבחון כיצד הובן השיח הסופי כשיח מודרני הרלוונטי לחברה המהפכנית, כיצד ניסה המשטר לקדם את האידיאולוגיה המהפכנית דרך מסגרת הזהות הסופית, וכיצד ניסתה המועצה לשמר את מעמד הסופיות גם לאחר המהפכה. הטענה היא שהשיח העיד על רצונם ההדדי של הממסד הפוליטי והסופי לרתום את הסופיות למאמץ הלאומי-מהפכני, תוך הדגשת התכנים המוסריים, החינוכיים והרוחניים של המסדרים ויכולתם לתרום לחברה.
רקע היסטורי
ראשיתו של הזרם המיסטי באסלאם ביחידים שגזרו על עצמם סגפנות כאמצעי להגשמת ידיעה חווייתית בלתי אמצעית של האלוהות. במאה התשיעית התפתחה השקפת עולם פילוסופית-תאולוגית שהתגבשה לתאוריה מיסטית, ולצדה רעיון הדרך, מסלול התקדמות הדרגתי לקראת שלמות רוחנית. המסדרים החלו את דרכם במאה השתים-עשרה כהתאגדויות של תלמידים סביב מנהיגים כריזמטיים, ויחסי המורה והתלמיד היו הבסיס לשרשרת העברת ידע רוחני שמקורו בנביא מוחמד. המסדרים נפוצו מסין ועד מרוקו והתאפיינו ברב-גוניות בהתאם למיקומם, והסופיות הפופולרית הציגה גמישות מרשימה בהתאמתה לחברות שונות. הם חצו חלוקות גיאוגרפיות ושבטיות ויצרו מסגרות רחבות של קשרים חברתיים ופוליטיים. מטפורת המעגל, שבה ההיקף הוא ההלכה האסלאמית, הרדיוס הוא המסדר ובמרכז ניצבת האמת, מדגימה את גמישותה התאולוגית של המחשבה הסופית ואת יכולת ההתאמה של המסדרים.
מעורבות פוליטית במסדרים הסופיים
כחלק מתהליך המיסוד והארגון מחדש של השלטון ניסה מוחמד עלי להכפיף את המסדרים לסמכות עליונה אחת, וכך הוכרו כחלק לגיטימי מן הממסד הדתי והמדינה יכלה לפקח על פעילותם. בשנת 1895...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
