האתר המוביל ברשת לסיכומים בעברית

נשואים בעל-כורחם? ניתוח ליברלי של מוסד הידועים-בציבור

סיכום בעברית בהיקף 1801 מילים, של המאמר:

ליפשיץ, ש. (2012). נשואים בעל-כורחם? ניתוח ליברלי של מוסד הידועים-בציבור. עיוני משפט, 25, 741-849.

קיימת גם גרסה אנגלית של המאמר:

Lifshitz, S. (2009). Married against Their Will-Toward a Pluralist Regulation of Spousal Relationships. Wash. & Lee L. Rev.66, 1565.



להורדת הסיכום
הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את הסיכום במייל

מחיר הסיכום: 42 ₪


זוהי כתובת הדוא"ל אליה יישלח הסיכום, הקפד להזין כתובת תקינה

נשואים בעל-כורחם? ניתוח ליברלי של מוסד הידועים-בציבור
ליפשיץ, 2012

רקע - הידועים בציבור במשפט הישראלי
לצד הדין הדתי, מתפתחים בישראל רכיבים רבים של דיני משפחה שניתן לאפיין אותם כדין אזרחי חילוני. אחד התוצרים המובהקים של הדין האזרחי בישראל הינו מוסד הידועים בציבור. אף על פי שעמדת הדין האזרחי בנושא אינה אחידה תמיד, המגמה הברורה הן של החקיקה והן של הפסיקה היא הרחבת המוסד של הידועים-בציבור, תוך קירוב מעמדם המשפטי למעמדם של נשואים.
החקיקה העניקה לבני זוג שחיים כידועים בציבור זכויות דומות לזכויותיהם של בני זוג נשואים. במסגרת זו, קיים מגוון של חוקים "סוציאליים" כגון- חקיקה העוסקת בהגנת הדייר, חוקים המקנים זכויות כלפי הביטוח לאומי, חיקוקים העוסקים בזכאות לקצבות מגורמים שונים, דברי חקיקה המסדירים את הזכות לפיצויי פיטורים העוסקים בענייני ידועים בציבור ומקנים להם זכויות. לצד חקיקה זו, קיימים חוקים נוספים המעניקים זכויות של "נשואים" לידועים בציבור. הבולטים ביותר הינם חוק הירושה [ס' 63] וחוק השמות [ס' 94].
התייחסות המשווה את מעמדם של ידועים בציבור למעמדם של נשואים קיימת גם בחוקים שאינם ממוקדים בהקניית זכויות דווקא, כגון בחוקים פליליים העוסקים באלימות משפחתית.
הפסיקה נוקטת אמת מידה גמישה המרחיבה את האפשרות להיחשב לידועים בציבור. היא הקלה בדרישות הכניסה למצב המוכר כידועים בציבור, כך שצומצמו מאוד המבחנים הפורמליים הנדרשים לצורך זה (כגון הגדרת זמן מינימום של חיים משותפים). במקביל, לא התקבלה הפרשנות שלפיה יש לדרוש שהציבור יחשוב שבני הזוג נשואים כדין. נוסף על כך, הפסיקה אפשרה הקניית זכויות של ידועים בציבור גם כאשר אחד הצדדים נשוי [פס"ד נזרי, בית המשפט אפשר לידועה בציבור של בן זוג נשוי לשנות את שמה לשמו למרות התנגדותה של האישה החוקית] .
בשנים האחרונות חלו התפתחויות משמעותיות בפסיקה העוסקת בידועים בציבור.
• אחת ההתפתחויות קשורה ל"מלחמת השמות". בעבר, עמדתו של שר הפנים הייתה כי שינוי שמה של הידועה בציבור לשמו של בן-זוגה, מחשש שזה עלול להטעות את הציבור. פסיקה מאוחרת יותר פסלה את התנגדותו של שר הפנים [פס"ד אפרת. על פי רוזן-צבי, עניין אפשרת מרמז על נכונותו של בית המשפט לעסוק גם בתחומים בעלי אופי אידיאולוגי, ולהעניק זכויות סימבוליות, ולא רק זכויות ממשיות].
• התפתחות נוספת היא הרחבת היקף הזכויות של הידועים בציבור מעבר למפורש בחקיקה [פס"ד לינדורן]. התפתחות זו מאפשרת לבית המשפט להעניק את מכלול הזכויות המוענקות כיום לבני-זוג נשואים גם לבני-זוג החיים כידועים...

לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^