מודל תמחור נכסים בחמישה גורמים
Fama & French, 2015
מסגרת התמחור ומשוואת הערכת השווי
התשואה הממוצעת של מניות קשורה ביחס הערך הספרי לשווי שוק (B/M), ורווחיות והשקעה מוסיפות מידע מעבר לו. ההסבר נעוץ במודל היוון הדיבידנדים, שלפיו שווי השוק של מניה הוא הערך הנוכחי של הדיבידנדים הצפויים לה. פיתוח חשבונאי מציג את השווי כסך הרווחים הצפויים בניכוי השינוי בהון הספרי, וחלוקה בהון הספרי מלמדת שבקיבוע שאר האיברים תשואה צפויה גבוהה נלווית ליחס גבוה וגם לרווחים צפויים גבוהים, ותשואה צפויה נמוכה נלווית לצמיחה צפויה גבוהה בהון הספרי, כלומר להשקעה. היחס הוא אפוא מקורב רועש בלבד, שכן שווי השוק מגיב גם לתחזיות רווח והשקעה, ובחירת גורמי הרווחיות וההשקעה אינה שרירותית אלא מתחייבת ממשוואת השווי.
מודל חמשת הגורמים
מודל שלושת הגורמים נבנה כדי ללכוד את הקשר בין התשואה הממוצעת לשווי השוק ובינה ובין יחסי מחיר, שתי התבניות שנותרו בלא הסבר במודל CAPM. מבחניו נשענים על רגרסיית סדרות עתים של התשואה העודפת על שלושה גורמים: התשואה העודפת של תיק השוק המשוקלל לפי שווי שוק, SMB (small minus big), ההפרש בין תשואות תיקים מגוונים של מניות קטנות וגדולות, ו-HML (high minus low), ההפרש בין תיקי מניות בעלות יחס ערך ספרי לשווי שוק גבוה ונמוך. שלושה אלה מחמיצים שונות רבה הקשורה ברווחיות ובהשקעה, ולכן נוספים RMW (robust minus weak), ההפרש בין תיקי מניות בעלות רווחיות חסינה וחלשה, ו-CMA (conservative minus aggressive), ההפרש בין תיקי חברות בעלות השקעה שמרנית ותוקפנית. אם החשיפות לוכדות את כל השונות בתשואות הצפויות, החותך מתאפס בכל תיק, והגורמים אינם...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^