מה בדברים דמויי-CVC? דרכים ואמצעים להתבונן ביחידות פונולוגיות בין שפות
Derwing, 2007
הקדמה
החוקר מסביר על החשיבות של הגדרת מושגים לפני שניגשים לחקור בעיה (למשל, השאלה האם עץ שנפל על אי בודד בלי שאף אחד שמע אותו הפיק צליל – תלויה בהגדרה למילה "צליל"); לכן חשוב להגדיר מושגים בבלשנות. כעת יבחן שלוש גישות למהותם של שפה וחקר השפה.
שפה כמערכת פורמלית
הסתכלות אפשרית אחת על שפה היא כעל מערכת פורמלית מופשטת, מנותקת מהעולם החומרי. התומכים בגישה זו מדברים על מבנים לשוניים כעל "דברים", כאילו הם בעלי קיום עצמאי מעורפל, גם אם לא ברור איפה ובאיזה מובן בדיוק הם "קיימים".
בלשנים שרואים בתחום המחקר שלהם נושא עצמאי שלא קשור לתחומים נוספים, כנראה מחזיקים בגישה זו, מפני שהפרקטיקה שלהם עקבית עם הרעיון של שפה כמערכת פורמלית עצמאית.
המחבר רואה בעיה מדעית בגישה הזו מפני שהיא לא מנבאת תוצאות אמפיריות שניתן לבחון. כלומר, אם אותם בלשנים מתארים מודל לשוני מופשט על בסיס הראיות האמפיריות (האופן שבו דוברי השפה משתמשים בה או מבינים אותה), אין דרך לבדוק שאכן המערכת הלשונית שהוצעה היא זו שעומדת מאחורי הראיות הללו (ולא מערכת מוצעת אחרת שתניב את אותה שפה בפועל). כתוצאה מכך, אותם חוקרים משתמשים בקריטריונים סובייקטיביים כמו פשטות או חסכוניות. הוא מציין בהערה שמחקרים אמפיריים מראים שייצוג מנטאלי של מילה מתאפיין דווקא בכפילויות, בניגוד לעיקרון המשוער של פשטות או חיסכון.
שפה כישות פיזיקלית
הבלשן לאונרד בלומפילד (Bloomfield) טען שהמחקר הבלשני עוסק בדיבור עצמו, כלומר בצליל שהשפה מפיקה. מוריס הלי (Halle) הוסיף והשווה בין המעמד המדעי של הפונמות למעמד המדעי של האלקטרונים ושל ישויות בתיאוריות מדעיות אחרות.
המחבר מבקר את הגישה הזו ומציין שבעוד שהפיזיקאים כבר הצליחו "להגיע" בדרכים שונות אל האלקטרון, לא הושגה כל התקדמות בבידוד של יחידה לשונית פיזית כלשהי, ברמת הפונמה או בכל רמה גבוהה יותר, ונראה שהישג שכזה לא יגיע לעולם – לא בחיפוש אחר יחידה...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
