מבוא לתולדות האימפריה העות'מאנית. פרק ט': סולטאנות הנשים ולאחריה

מבוא לתולדות האימפריה העות'מאנית. פרק ט': סולטאנות הנשים ולאחריה
טולידאנו, 1985

מקובל לראות את תקופתו של סולימאן המפואר, אמצע המאה ה-16, כשיאה של האימפריה העת'מאנית. עד לשנות המחקר האחרונות (ויש כאלו שטוענים כך עד היום) הדעה הרווחת הייתה שמנקודה זו- חלה תקופת הדרדרות, עד לקריסת האימפריה במלחמת העולם ה-1. אהוד טולדנו מציע להסתכל על התקופה הזו בצורה שונה - לא כעל הדרדרות מתמשכת, אלא תקופה ממושכת של עליות וירידות. התקופה הממושכת שנדבר עליה: ממותו של סולימאן המפואר ב-1566 ועד לתחילתה של המאה ה-18. תקופה של 150 שנה בערך. כיהנו 10 סולטנים בתקופה זו. התקופה מורכת מ-3 חטיבות כרונולוגיות (50-60 שנה כל אחת):
1. התקופה בו נוצרו הבקיעים בחומה המוסדית של האימפריה מיד בעקבות תקופת הזוהר.
2. "סולטנות הנשים"
3. הווזירים מבית קופרולו (koprulu)

את החטיבה השנייה מקובל לראות כ"ירידה", את החטיבה שלישית מקובל לראות כ"עלייה". בתקופה שלאחר סולימאן המפואר- רואים התרופפות בכמה מישורים. ההיסטוריוגרפיה העת'מאנית כבר לא מכנה תקופה זו חד משמעית כ"תקופת הירידה", אלא "העידן הפוסט סולימאני".

התרופפות חזית החוץ
חזיתות עיקריות, שחלו בהן שינויים לאחר סולימאן המפואר:
1. החזית הרוסית- חזית חדשה (נוספה בתקופתו של סולימאן המפואר) והייתה אחת החשובות ביותר במאבקם כלפי חוץ.
2. צפון אפריקה- זכתה להתפתחות ומעמד חשובים ביותר.
3. הים התיכון- חזית חשובה שלישית נגד הוונציאנים, מאבק ימי בעיקרו, מסחרי וצבאי.
4. איראן הספאווית- המתחרה השיעית על הבכורה האסלאמית בעולם.
5. האירופאים- חזית חשובה ביותר, הפעם לכל אורך תקופת ההאבסבורגים, שנאבקו קשה בעת'מאנים.

עד לתקופה הסולימאנית זכתה האמפריה לניצחונות ולהצלחות. באירופה היה התורכי לסמל האיום, המפחיד והמזעזע. לקראת סיומה של המאה ה-16 וראשית המאה ה-17, העת'מאנים התחילו לנחול כישלונות בכל 5 החזיתות. אלו היו הפסדי קרבות, שגררו...

לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^