להפוך את כריית הנתונים לחלק טבעי מהחיים: קמעונאות פיזית, מעקב אחר צרכנים והדמיון החברתי של המאה ה-21
Turow et al., 2015
מבוא
ויכוחים על כריית נתונים ועל אנליטיקה חזאית שוטפים חברות רבות, ורובם מתמקדים בשירותי הביטחון מצד הממשל ובמיקוד הפרסום מצד העסקים. תחום מרכזי אחר, הקמעונאות הפיזית, כמעט אינו מעורר זעם אף שהוא ממלא תפקיד מרכזי ביישום הכרייה. החנות הפיזית נעשית זירה קריטית להעברת נתונים: ביודעין ובלא יודעין אנשים מוסרים מידע על עצמם לסוחרים דרך מדיה חברתית, ניידת ומאכנת. קמעונאים הנתונים תחת לחץ תחרותי רואים במעקב, בתיוג ובהתאמה אישית הכרח אסטרטגי בחנות הפיזית כמו במרחב המקוון. פעולתם חורגת מסיווג לפי קטגוריות דמוגרפיות או פלחי אורח חיים, ומשקפת איסוף של "פירורי נתונים" שאדם מותיר אחריו בתנועתו בעולם, אשר משמשים לחיזוי התנהגותו. פעילויות אלה מארגנות מחדש את הארכיטקטורה של הקמעונאות, והופכות את איסוף המידע למובן מאליו בחיי הצרכנים. בתוך כך, מה שמטריד את שומרי הפרטיות נעשה שגרה תרבותית, ונבנה "דמיון חברתי" העלול להפוך ויכוחים רבים על מאגרי מידע לבלתי רלוונטיים.
קניות והדמיון החברתי
המושג "דמיון חברתי", כפי שהציג אותו טיילור (Taylor, 2002), מתאר את ההבנה המשתמעת של הציבור באשר לאופן שבו העולם פועל ולמה שנחשב נורמלי. בניגוד לתיאוריות, המהלכות בקרב אליטות, הדמיון החברתי הוא תמונת מציאות המושרשת בקרקע ונישאת בדימויים, בסיפורים ובאגדות, והוא המאפשר פרקטיקות משותפות ותחושת לגיטימיות סביבן. ההבנה הזו היא בעת ובעונה אחת עובדתית ונורמטיבית: יש בה תחושה של איך הדברים מתנהלים בדרך כלל לצד תפיסה של איך הם אמורים להתנהל. טיילור מתמקד באופן שבו אנשים רגילים הופכים רעיונות לשגרה, אך אינו עוסק באטיולוגיה של מלמעלה למטה, שבה אליטות מטפחות אורחות חיים המיטיבים עימן. כדי להבין את מנגנוני הכוח היוצרים דמיון חברתי מועיל לשלב את רעיון ההגמוניה וה"היגיון הבריא" של גרמשי (Gramsci, 2000) עם דיונם של ברגר ולוקמן (Berger & Luckmann, 1966) על מיסוד. מוסדות שולטים בהתנהגות בכך שהם מתווים דפוסי פעולה מוגדרים מראש, וטעונים לגיטימציה ומנגנוני בקרה חברתיים....
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
