להסביר משטרי זכויות אדם בינלאומיים: התיאוריה הליברלית ומערב אירופה
Moravcsik, 1995
תקציר
באילו תנאים יכולים לצמוח משטרים בינ"ל יעילים לקידום זכויות אדם? בחינת המוסדות האירופיים - האמנה האירופית לזכויות אדם, הקהילה האירופית והועידה לבטחון ולשת"פ באירופה – מאששת יותר את הגישות הליברליות (אידיאליסטיות) בניתוח ביחב"ל, מאשר את הגישות הריאליסטיות או המוסדיות. המנגנונים המוצלחים במיוחד של המשטר האירופי, ובעיקר, השילוב בין אפשרויות העתירה של הפרט, עם מערכת משפטית על-לאומית שאפשר לערער בפניה, מקדמים זכויות אדם לא על ידי סנקציות או תגמול, אלא באמצעים של ביוש והטמעה של כל חברה ומערכת המשפט שלה, ואלה מפעילות לחץ פנימי על ממשלותיהן. מנגנונים אלה מניחים את קיומה של חברה אזרחית עצמאית ושל מוסדות משפט מוצקים בכל מדינה. דורות רבים נדרשו לצמיחת מנגנונים ומוסדות אלה, וזאת, גם כאשר באירופה של אחרי מלה"ע שררו תנאים מאד מתאימים. רוב המוסדות האלה מצליחים כאשר הם חותרים לשפר את היחס לזכויות אדם בקרב מדינות אשר כבר מבטיחות אותן בפועל, ולא בהצגתן לראשונה במדינות אחרות. מדינות שבהן פרטים, קבוצות וממשלות שואפות לשפר, או לתת לגיטימציה לפועלן הדמוקרטי, מפיקות את המרב ממשטרי זכויות אדם בינלאומיות.
מבוא
באילו תנאים יכולים לצמוח משטרים בינ"ל יעילים לקידום זכויות אדם? המוסדות האירופיים - האמנה האירופית לזכויות אדם, הקהילה האירופית והועידה לבטחון ולשת"פ באירופה CSCE – מהווים את המערכת הנרחבת והיעילה ביותר של מוסדות שנבנתה לצורך כך. מה סוד הצלחתה הייחודית, אך הלא שווה? באילו תנאים יכולים מוסדות מקבילים להצליח במקומות אחרים כמו מזרח אירופה, בריה"מ לשעבר או בחצי הכדור המערבי? מאמר זה מבקש לענות על שאלות אלה על ידי ניתוח מפורט של ההליכים וההישגים של המוסדות האירופיים המרכזיים לקידום דמוקרטיה וזכויות אדם. כמו כן יסביר המאמר מהם התנאים שאפשרו את ההצלחה הייחודית הזו, וינסה לגזור מהם השערות כלליות ורחבות לגבי משטרי זכויות אדם.
הניתוח התיאורטי מעוגן בגישה הליברלית ביח"בל ובמשפט הבינ"ל, המניחה כי הגורם החשוב ביותר בשת"פ בינ"ל אינו עוצמה יחסית כפי שיטענו ריאליסטים, ולא סביבה מוסדית מתאימה למו"מ בינ"ל כפי שטוענים מצדדי הגישה המוסדית (ומכונים לעתים ניאו-ליברליים). ע"פ הגישה הליברלית, הגורם החשוב ביותר הקובע את ההזדמנויות ואת המגבלות לשת"פ הוא מידת הקרבה בין ההעדפות הלאומיות, כאשר כל מדינה מייצגת את ההעדפות של קבוצות בתוכה. משטרים בינ"ל אפקטיביים צפויים לצמוח רק כאשר יש להם שורשים עמוקים בתביעות של קבוצות בתוך ובין מדינות. משטרים מעודדים היענות לנורמות בינ"ל לא כי הם משנים את התמריצים החיצוניים של מדינה, אלא כי הם משנים את התמריצים הפנימיים של קבוצות ושל אישים פוליטיים בתוך המדינה, וכך הם משנים קואליציות המגדירות סדרי עדיפויות לאומיים.
ניתוח ליברלי של משטר זכויות אדם האירופי מניח כי פעולתם הייחודית של המוסדות שלהם מיוחסת הצלחת המשטר, נשענת על דמיון קודם בין המוסדות והפרקטיקות במדינות השונות. המנגנונים הייחודים של המשטר האירופי, ובעיקר, השילוב בין אפשרויות העתירה של הפרט, עם מערכת משפטית על-לאומית שאפשר לערער בפניה, מקדמים זכויות אדם לא על ידי סנקציות או תגמול, אלא באמצעים של ביוש והטמעה של כל חברה ומערכת המשפט שלה, ואלה מפעילות לחץ פנימי על ממשלותיהן. הזיקה הסיבתית המכרעת טמונה בחברה האזרחית. לחץ בינ"ל פועל כאשר הוא מתועל דרך דעת קהל חופשית ובעלת השפעה ודרך מערכת משפט עצמאית. התנאים האידיאולוגיים והפוליטיים היסודיים המאפשרים צמיחה של חברות אזרחיות ומוסדות פוליטיים ייצוגיים, התורמים באופן מכריע לרמת ההשתתפות ולהיענות הגבוהות במיוחד למשטר האירופי של זכויות אדם, ייחודיים לדמוקרטיות התעשייתיות...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
