טובה לעשירים או פתרון יעיל לגירעון? על "חוק הרווחים הכלואים"
פרבר וגורל, 2013
רקע: בעיית "הרווחים הכלואים"
לנוכח הגירעון התקציבי הגדול נדרשה המדינה למקורות הכנסה חדשים שלא יכבידו על מרבית האזרחים, ובהם ביטול פטורים ממס ערך מוסף במגזרים מסוימים, מאבק בהון השחור ועידוד חברות מובילות לשחרר כספים שהצטברו בקופתן ולשלם עליהם מס. באפיק האחרון עסק תיקון מס' 96 לחוק לעידוד השקעות הון, שנחקק בנובמבר 2012 וזכה לכינוי "חוק הרווחים הכלואים".
הבעיה נוצרה מנוסחו הישן של חוק עידוד השקעות הון. החברות נהנו מהטבות מס נרחבות על רווחיהן, אך חויבו בתשלום מס נוסף בעת חלוקת דיבידנד או השקעת הכספים שנצברו בפעילות בחו"ל. כדי להימנע מן המס בחרו חברות רבות שלא להוציא את הכספים, הפקידו אותם בבנקים ונטלו כנגדם הלוואות. כך נכלאו רווחים שלפי הערכות הגיעו לכ-120 מיליארד שקלים, ומכאן הכינוי "רווחים כלואים". המפסידה המרכזית הייתה המדינה: החברות לא השקיעו את הכספים בפעילות עסקית מניבה, וגם מס כמעט לא שולם עליהם, וכך נפגעה גם התועלת הכלכלית שיכולה הייתה לצמוח מהשקעת הכספים במשק.
תיקון מס' 96: עיקרי ההסדר
התיקון ביטל את הנוסח הישן ותיקן את הבעיה מכאן...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
