חוק שירותי הסעד, תשי"ח-1958 - האומנם יסוד וערובה לרווחת האוכלוסייה?
ינאי, 2006
תמצית
המאמר עוסק בחוק שירותי הסעד, שהנו הבסיס הממלכתי להגשת שירותי הרווחה בישראל. שירותים אלו ניתנים על ידי עובדים סוציאליים המועסקים בלשכות הרווחה ברשויות מקומיות. לטענת פרופ ינאי, מדובר בחוק מיושן, מכיון שאינו מעניק זכות ישירה לקבלת שירותי הרווחה, אינו מגדיר מה כוללים שירותים אלה, מי אחראי לספק ולממן אותם. בעקבות כך העבודה בלשכות מתבססת על שיקול דעת וקביעת סדרי עדיפויות מקומיים, דבר שגורם לפערים גדולים באופי והיקף השירותים המוגשים לציבור ביישובים השונים. פרופ ינאי מטיל ספק בכך שחוק שירותי הסעד מבטא עקרונות של האמנות הבינלאומיות שישראל אשררה. חוק זה אינו משקף נורמות חברתיות מקובלות ואינו מעניק זכויות משפטיות מובטחות. היוזמות לשנות את החוק נכשלו והוא נותר במתכונותו המקורית.
הקדמה
שירותי הרווחה האישיים הם מכלול תכניות הרווחה הממלכתיות שנועדו לקדם את הרווחה של הפרט והמשפחה בקרב אנשים אשר לוקים בתפקוד אישי או נמצאים בסכנה של התפתחות לקויה. אוכלוסיה זו כוללת אנשים הסובלים ממגבלויות בריאותיות, שכליות ונפשיות שונות, קשישים, נוער במצוקה, נשים מוכות וילדים הניתנים במצבי סיכון שונים. שירותי הרווחה ניתנים על סמך אבחון פסיכו-סוציאלי, שממנו נגזרות תכניות יעוץ וטיפול הניתנות על ידי עובדים סוציאליים בלשכות הרווחה. הבסיס החוקי להגשת שירותי רווחה מעוגן בחוק שירותי הסעד 1958, חוק מיושן שמטיל את האחריות להקמה והפעלה של שירותי רווחה אישיים על הרשויות המקומיות. בחוק זה אין כל אזכור של זכויות הנזקק לקבלת שירות ואין הגדרה ברורה של השירות המוצע ותנאי זכאות, היקף ורמה של השירותים שהרשות המקומית אמורה לספק.
נורמות ואמות מידה מחייבות בתחום שירותי רווחה אישיים
שירותי רווחה אישיים נגזרים מהזכויות החברתיות והכלכליות של האזרח. אלה הן זכויות שיש בכוחן להשפיע על רמת החיים הכלכלית של משק בית ולהבטיח רשת בטחון לפרט בתחום ההכנסה או שירותים חיוניים ובכך לתרום לצמצום אי-שוויון. מדינות הרווחה המודרניות מתבססות על ההכרה בזכותם של התושבים להסתייע ברשויות המדינה כדי למלא את הצורכיהם החיוניים. במחקר של בן-בסט ודהן שבו נבדקו 68 מדינות בעלות חוקה, נמצא כי מרבית המדינות כללו בחוקתן זכויות חברתיות במידה שונה של פירוט ומחויבות. מסקנת המחקר הייתה כי הכללת זכויות חברתיות בחוקת המדינה תורמת לרשת ההגנה על רמת החיים של הפרטים והמשפחה ומגבירה את תחושת השייכות, ההשתתפות והביטחון שלהם. בישראל זכויות האדם מוגבלות רק לזכויות אזרחיות ופוליטיות, אשר קיבלו מעמד חוקתי בזכות חוקי היסוד שנחקקו ב-1992 (הזכות לכבוד האדם, לחירותו, הזכות לקניין וחופש העיסוק). לעומת זאת, למרות שבמהלך השנים הוגשו מספר הצעות, מעמדן של זכויות חברתיות טרם הוגדר.
שירותי רווחה אישיים מבטאים את מיצוי זכותו של כל אדם לתנאי חיים נאותים, שמוזכרת בהכרזה אוניבסאלית בדבר זכויות האדם משנת 1948. סעיף ב של ההכרזה קובע כי כל אדם זכאי לבטחון סוציאלי וזכאי לתבוע זכויות חברתיות ותרבותיות, שחיוניות לכבודו כאדם ויובטחו במאמץ לאומי. להכרזה בינלאומית זו אין תוקף משפטי. מדינת ישראל הפכה לשותפה לגישה זו מאז אשררה ב-13.10.1991 את "האמנה הבין לאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבויות -1966". סעיף 11 של אמנה זו קובע שמדינות שחתומות על האמנה מכירות בזכות כל אדם ומשפחתו לרמת חיים נאותה, כולל מזון, לבוש, דיור ולשיפור מתמיד בתנאי קיומו. בישראל האמנה אינה מהווה מקור משפטי מחייב אלא רק משמשת כבסיס מושגי ואידאולוגי להגדרת שירותי רווחה הולמים.
יש רואים בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו כמי שמקנה לכל אדם בישראל את הזכות לתנאי חיים נאותים "כל אדם זכאי להגנה על חייו, על גופו ועל כבודו". הזכות לצרכים בסיסיים היא חלק מהזכות החוקתית לכבודה האדם. פרשנות בית המשפט העליון ראתה בקיום רמת חיים מינימלית כתנאי בסיסי לשמירת כבודו של האדם. בעקבות עתירה לבג"ץ מ-2005, חייב בית המשפט העליון את המדינה להגדיר מהו הסטנדרט לקיום מינימלי בכבוד. המדינה טענה, שחוק יסוד כבוד האדם אינו כולל כולל זכויות חברתיות, והוסיפה שעל בית המשפט להימנע מלעסוק בסוגיית הקיום המינימלי חוץ מהמקרים שבהם מוכחים תנאי קיום מבזים ופוגעים באנושיות האדם.
הדיון בנושא זה ממשיך להתקיים, כאשר כנגד הגורמים הגורסים שחובת המדינה להבטיח תנאי חיים נאותים כזכות אוניברסלית, אבל יש להגביל את הזכות רק למצבים שבהם הפרט אינו מסוגל לדאוג לעצמו כתוצאה ממגבלה קשה שלא ניתן להתבגר עליה. טענה נוספת היא שעל משפחת הנזקק לדאוג לכיסוי הצרכים שלו. במהלך השנים היו בפסיקה ישראלית מספר מקרים בהם הייתה התעלמות מהזכות לתנאי קיום נאותים כזכות יסוד. הבסיס החוקי לזכות לתנאי חיים הולמים בישראל נגזר מחוק שירותי הסעד מ1958. חוק זה אינו משקף את האמנות שישראל חתומה...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
