חוויות של הורים בהקשר של האכלת ילדיהם הפגים שנולדו מוקדם, במיוחד במהלך 2-3 השנים הראשונות: מחקר איכותני
Grundvig Nylund et al., 2020
מבוא
כ-20% מכלל הילדים סובלים מבעיות אכילה במהלך השנים הראשונות לחייהם. אצל ילדים פגים, ידוע כי בעיות אכילה שכיחות עוד יותר והתסמינים של בעיות מסוג זה כוללים אכילה סלקטיבית, בחילות, הקאות, התנהגות נמנעת וקושי בתהליך המעבר לאכילת מזון מוצק יותר. רתיעה וחוסר סובלנות אוראליים עשויים להופיע גם בפעילויות מוטוריות אוראליות אחרות, כגון צחצוח שיניים עקב רגישות יתר בפה.
פגים שנולדו מוקדם במיוחד נדרשים לשהות ממושכת ביחידה לטיפול נמרץ בילוד (neonatal intensive care unit - NICU). מחברי המאמר מסבירים כי מדובר במצב מלחיץ ומותח במיוחד עבור הורים. תחושת לחץ ומתח זו עשויה להימשך תקופה ארוכה לאחר הלידה. המחברים מסבירים כי למצב הנפשי של ההורים יכול להיות השפעה על התפתחות הרגלי ההאכלה (feeding) והאכילה של התינוק הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך.
יחידות לטיפול נמרץ בילוד בשוודיה מיישמות מספר אסטרטגיות להפחתת תחושת הלחץ אצל הורים במהלך שהות הפגים ב-NICU. אסטרטגיות אלה כוללות אפשרות גישה חופשית להורים 24/7 וטיפול עור לעור (skin to skin care). הוכח במחקרים קודמים כי שימוש בגישה בה התינוק נמצא בשליטה ושבה תהליך ההאכלה מונע על ידי התינוק מוביל להפחתה משמעותית בזמן הנדרש להגיע להאכלה אוראלית מלאה, כמו גם לשחרור מוקדם יותר, במיוחד אצל פגים שנולדו לפני השבוע ה-28 להריון.
הטיפול בתינוקות שנולדו מוקדם מאוד הינו פחות פולשני כיום מאשר לפני כמה עשורים, וחוקרים דיווחו בשנים האחרונות על פחות סיבוכים אצל פגים. עם זאת, מחקרים הראו גם כי לעיתים קרובות נותנים לפגים מזון מוצק בגיל מתוקן (corrected age) נמוך יותר בהשוואה לתינוקות שנולדו בזמן, שלעתים קרובות פגים מתקשים בתהליך המעבר למזון מוצק ושההורים חווים ומתארים את תהליך ההאכלה כממושך וכמבולגן.
לא הרבה ידוע על האופן שבו הורים לפגים שנולדו מוקדם במיוחד תופסים וחווים את תהליך ההאכלה ואת הצרכים של ההורים כאשר ילדיהם בגילאי 2-3 זקוקים לתמיכה אישית. לאור זאת, מטרת המחקר המוצג במאמר זה היא לתאר את חוויותיהם ותפיסותיהם של הורים בנוגע להאכלה של התינוקות שלהם שנולדו מוקדם במיוחד, במהלך 2-3 השנים הראשונות לחיי...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
