התנדבות בהקשר של עבודה סוציאלית: קשר היסטורי ונקודות השקפה
Brozmanová Gregorová & Stachoň, 2014
שורשים היסטוריים של הקשר בין עבודה סוציאלית להתנדבות
עבודה סוציאלית והתנדבות כרוכות זו בזו באופן היסטורי, תרבותי וציוויליזציוני. כבר בתקופות קדומות ניכרת נטייה לעזור לזולת מתוך בחירה חופשית ולא מתוך חובה חוקית. כל מקצועות הסיוע צמחו מתוך פעילות התנדבותית שהונעה על ידי רעיונות מוסריים וחברתיים, לפני שהפכו למקצועות מאורגנים הדורשים הכשרה מיוחדת.
בימי הביניים, הכנסייה שלטה בפעולות סיוע, אולם עם עליית רעיונות ההשכלה חלה תפנית תפיסתית. ההשכלה הדגישה את ערך האדם ללא קשר להשתייכותו הפוליטית, הדתית או החברתית. היא עוררה מודעות לצרכים של אוכלוסיות מוחלשות, עודדה זכויות אזרח והובילה לשינוי פרדיגמה בתפיסת האדם הסובל. הצהרת זכויות האדם והאזרח של 1789 וההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם מ-1948 יצרו תשתית מוסרית ומשפטית לחיזוק המעשה ההתנדבותי והחברתי. מגמות אלה הובילו לפריחה של ארגוני התנדבות וקבוצות עזרה עצמית, במיוחד במחצית השנייה של המאה העשרים, כחלק מהתפתחות חברה אזרחית נפרדת מהמדינה.
מקצועיות ומיסוד העבודה הסוציאלית
בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 התפתחה תופעה של מעבר מפילנתרופיה והתנדבות אישית לעבודה סוציאלית מקצועית ומדעית. הדרישה לגישה...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
