השלכות של האינטגרציה המתגבשת בין פסיכולוגיות אוניברסליות לבין פסיכולוגיות ספציפיות לתרבות

השלכות של האינטגרציה המתגבשת בין פסיכולוגיות אוניברסליות לבין פסיכולוגיות ספציפיות לתרבות
Smith et al., 2006

תקציר
חוקרי פסיכולוגיה מזהים יותר ויותר שההתנהגות האנושית היא שילוב של יכולות אנושיות אוניברסליות, תגובות תרבותיות למצבים ומקרים מיוחדים בהיסטוריה, והבדלים אינדיבידואליים. הרבה תהליכים פסיכולוגיים משקפים המחשות תרבותיות ספציפיות ליכולות אוניברסליות. מחקר עדכני מתמקד בהבהרה של הגדרת האוניברסליות ובזיקוק שיטות לזיהוי רכיבים אוניברסליים ותרבותיים של תהליכים פסיכולוגיים. במחקר זה נדון בהשפעת האינטגרציה בין הרכיבים. כדי לדמות השפעות אפשריות של האינטגרציה של הרכיבים הנ"ל על פסיכולוגיה, נבדוק את השדה של פסיכופתולוגיה. נתייחס למודלים המסבירים למה תרבויות מסוימות "מחבקות" חוסר תפקוד (לאור פסיכופתולוגיה) של חבריהן. נשתמש במסגרת האינטגרטיבית כדי לתאר שיטות הקובעות האם מחלות מביאות חוסר תפקוד אוניברסלי או קונטקסטואלי ולהבהיר מודלים של שלוש מחלות. מודלים של פסיכופתולוגיה יכולים להיות יותר מבוססים ומדויקים אם ישקלו בזהירות השפעות אוניברסליות ותרבותיות על ההתנהגות.

מבוא
פסיכולוגים מעריכים כי התנהגות האנושית היא שילוב של יכולות אנושיות אוניברסליות, תגובות תרבותיות למצבים ומקרים מיוחדים בהיסטוריה, והבדלים אינדיבידואליים. תחום מחקר אחד, עוסק בתהליכים פסיכולוגיים ספציפיים והיכולות האוניברסליות העומדות מאחוריהם. מסתמן כי ישנן יכולות אוניברסליות שבאות לידי ביטוי בדרכים שונות לאור גורמים תרבותיים. תחום מחקר שני בוחן את התהליך של שינוי תרבותי לאורך זמן. תחום זה, של אבולוציה תרבותית, מצא ממצאים חשובים עבור הפסיכולוגיה.
במאמר זה נתבונן על השפעות ההתקדמות בתחום החקר הזה; תהליכים אוניברסליים, תרבותיים-ספציפיים, ומנגנונים של אבולוציה תרבותית יכולים לסייע לפתח תיאוריות פסיכולוגיות באופן יותר אינטגרטיבי, מבוסס ומדויק.
המאמר מחולק לשלושה חלקים:
• ראשית, נבחן את האינטגרציה האוניברסלית-רלטיביסטית בקונטקסט ההיסטורי שלה ונתאר את הנחת היסוד שלנו בנושא.
• שנית, נדמה את האינטגרציה ע"י תיאור דוגמאות של תחומים בהם חוקרים מסכימים על הרמות הנכונות של כלליות/ספציפיות הנחוצות כדי להבחין בין אספקטים אוניברסליים או יחסיים של תופעות שונות.
• שלישית, נציג אספקטים רלוונטיים של חשיבה עדכנית על אבולוציה תרבותית, המתייחסים גם להבנה של המקור והקיום של שונויות תרבותיות.

לסיום, ניישם את הידע הנ"ל לתחום של פסיכופתולוגיה, ובכך נדגים את החשיבות התיאורטית והמתודולוגית של האינטגרציה המדוברת, לתחום שונה מהותית מרוב העיסוק של פסיכולוגיים העוסקים בהבדלים בין תרבויות. נתייחס לגורמים אתיולוגיים אוניברסליים ותרבותיים-ספציפיים לשלוש אבחנות: אלכוהוליזם, בולימיה נרבוזה ואנורקסיה נרבוזה. הדוגמאות הללו ידגימו את השפעת האינטגרציה האוניברסלית-תרבותית על יצירת תאוריות יותר מדויקות על אתיולוגיה.
לפני כן, נציין קשיי-מפתח והסתייגויות בנוגע למחקר אודות האינטגרציה האוניברסלית-תרבותית. תחילה, קשה להגדיר מה הכוונה במילה "תרבות" ולהחליט עד כמה צרה/רחבה צריכה להיות הגדרה של קבוצה תרבותית. בין הגדרות שונות שניתנו, הגדרה אינטגרטיבית שניתנה ע"י דורהם, מזהה תרבות כמכילה: קונצנזוס על תפיסת המציאות, העברת מידע חברתית, קידודים סמליים בעלי משמעות, ארגון סיסטמטי והיסטוריה חברתית.
אולם תהליכים אלו יכולים לאפיין גם כנופיות או שכונות, אך ההתייחסות הינה לקבוצות רחבות, רב-לאומיות שחולקות אתניות או היסטוריה, זאת בשל הבדלים פסיכולוגיים ותרבותיים חשובים הקיימים בין קטגוריות רחבות כמו תרבות מערבית ממוצא אירופאי למזרחית-אסיאתית. בכך, כמובן שמפספסים שונויות חשובות רבות בין תתי-תרבויות ובתוכן. נתמקד בהיבט התרבותי של אינדיבידואליזם מול קולקטיביזם, או עצמאות מול תלות.

האינטגרציה האוניברסלית-רלטיביסטית בקונטקסט היסטורי
בעבר, הניחו כי ממצאים פסיכולוגיים רלוונטיים לבני האדם באופן אוניברסלי. נכתב רבות על אתנוצנטריות של עולם מדעי החברה המערבי, והפסיכולוגיה אופיינה באור לא מחמיא בהקשר הזה. "בטיפוס הארוך והאיטי של מדעי החברה מגזענות ואתנוצנטריות במאה ה-19, פסיכולוגיה הייתה האיטית ביותר.. גישות משוות שהיו התרופה הטובה ביותר לתיאוריות ושיטות צרות, לא היו שכיחות בתחום הזה, שאופיין בתיאוריות של 'טבע האדם' שהתפתחו מגזע אחד, מעמד אחד וזמן אחד בפסיכולוגיה המערבית".
למזלנו, בעשורים האחרונים פסיכולוגים מסוימים החלו לתת תשומת לב להבדלים התרבותיות בתהליכים פסיכולוגיים. עבודתם כללה השוואה אמפירית של תהליכים בין קבוצות תרבותיות, וכן טענות על הצורך לפתח פסיכולוגיות של ילידים/מולדות (לא ברור), או דיציפלינות פסיכולוגיות נפרדות, שכל אחת מהן מתאימה לתרבות אחת ומיושמת ספציפית לאותה התרבות. המאמצים הללו הביאו לממצאים על שונויות בחוויה הפסיכולוגית בין תרבויות, במקרים מסוימים בחתירה תחת הנחות רבות שנים של אוניברסליות.
כיום, חוקרים מסויימים מדגישים הבדלים תרבותיים בתהליכים פסיכולוגיים, ואחרים מדגישים מאפיינים משותפים תרבותיים בתהליכים פסיכולוגיים. לא נראה שרוב החוקרים מאמינים שתהליכים פסיכולוגיים הם או אוניברסליים או לגמרי יחסיים. אפילו המגנים על פסיכולוגיות מולדות/של ילידים טוענים שמטרה אחת של עבודה בתחום זה היא לזהות מה אוניברסלי ומה תרבותי. ואכן, החלה להיות נפוצה אינטגרציה בין הסברים אוניברסליים לתרבותיים. האינטגרציה הזו אפשרית הודות לעבודה של פסיכולוגיים תרבותיים שהיו בחזית פיתוח שיטות לזיהוי תהליכים אוניברסליים ותרבותיים-ספציפיים, וביניהן השיטות הנ"ל:
א. השוואת שתי תרבויות השונות בדרכים שנחשבות חשובות לתהליכים הפסיכולוגיים הנחקרים
ב. השוואת שלוש תרבויות בפרוצדורה משולשת כאשר תרבות א ותרבות ב משוערות כשונות בהיבט אחד, בעוד תרבות ב ותרבות ג משוערות כשונות בהיבט אחר
ג. עריכת מחקר חוצה תרבויות על תרבויות רבות ששונות בהיבטים שונים. סט השיטות הנ"ל יכול לסייע ולהבהיר מה שייך לתרבות ספציפית ומה חוזר בתרבויות שונות. תהליכים שנמצאו כעקביים בין תרבויות בהשוואות מסוגים אלו משקפים אוניברסליות.

בחלק זה של המאמר אנו עושים שני דברים: ראשית, אנחנו מבהירים מה אנו מאמינים שמצב האינטגרציה, שישנים תהליכים פסיכולוגיים אוניברסליים שהם שונים בקונטקסטים תרבותיים שונים. שנית, אנו מספקים הוכחות ממקורות מגוונים שזיהוי של אוניברסליות/ספציפיות תרבותית יכול להיות תהליך שקוף מבחינה מדעית, כך שאוניברסליות אל מול ספציפיות יכולות להיות נדונות בדרכים המצמצמות אתנוצנטריות ודעות קדומות. הכרזה על אוניברסליות חייבת להתבסס על הוכחה אמפירית הנובעת מהשוואות בין תרבותיות.

דוגמאות לאינטגרציה האוניברסלית-רלטיביסטית
מחקרים מפרספקטיבות שונות מצאו שתרבויות המזרח (מזרח אסיה) נוטות להיות קולקטיביסטיות יותר מאשר תרבויות אירופה המערבית, אשר נוטות להיות תרבויות אינדיבידואליסטיות.
בתרבויות אינדיבידואליסטיות, הנטייה היא להתייחס לאדם כאל ישות אוטונומית בעלת מאפיינים פנימיים ייחודיים ויציבים המשפיעים על ההתנהגות. מכיוון שאנשים נחשבים בעלי אופי אוטונומי ויציב, העקביות הינה בעלת ערך, והאדם הוא מוקד חשוב של מיקוד. בתרבויות קולקטיביסטיות, האדם נוטה להיראות כישות "הדדית", כלומר כחלק ממערכת יחסים חברתית. לכן, ההתנהגות בתרבויות אלה נתפסת כתוצאה של תגובה לאחרים ולמצבים. במקום עקביות, ישנו דגש על גמישות ביכולת להגיב לנסיבות שונות. הדגש נוטה להיות הקבוצה ורווחתה, ולא אנשים מסוימים. הדגש בהבנת אנשים הוא פחות על יציבות יותר על גמישות, פחות על אוטונומיה ויותר על היענות. מחקר על אינדיבידואליזם-קולקטיביזם זיהה הבדלים בולטים בתהליכים פסיכולוגיים חשובים כפונקציה של חברות בתרבות. אולם החוקרים זיהו גם יכולות אוניברסליות המשותפות לקבוצות המזרחיות והמערביות. כעת נראה דוגמאות מהספרות שיבהירו כיצד מאפיינים מסוימים מהווים בסיס להבדלים תרבותיים נצפים.

עצמי טוב אך לא שיפור עצמי
עד לשנים האחרונות, הרבה תיאוריות בפסיכולוגיה טענו שהצורך להחזיק השקפה חיובית על העצמי הוא בסיסי, מהותי ואוניברסלי. הסתכלות חיובית על העצמי תוארה כהעצמת עצמי, או כנטייה להתמקד ולפתח מידע חיובי על העצמי יותר מאשר מידע שלילי. חוקרים התייחסו בהרחבה בצורך להעצמה עצמית כמשרת שימור סטטוס, מעלה תשוקה בקרב האדם, מייצר שייכות, או מסייע בהתמודדות עם טרור. אולם, הזיהוי של הבדלים חשובים בין תרבויות מזרחיות ומערביות רבות העלה ספק על האוניברסליות של "העצמה עצמית". חברים בתרבויות קולקטיביסטיות נחשבים למאופיינים...

לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^