השטפון כמיתוס בריאה זכרי
Dundes, 1988
בסיכום זה נעשה שימוש במונח שטפון ומבול בהתאם להקשר, אולם במקור המילה האנגלית Flood מתייחסת לשניהם כאחד. בכל המחקרים שעסקו בסיפורי שטפון שמופיעים במיתולוגיות רבות ברחבי העולם העתיק, לא התייחסו לשאלת משמעות הופעתם הנרחבת. חוקרים כמו פרייזר דיברו על היסוד האגדתי של סיפורים שהתפתחו מתיאורים מוקצנים ומוגזמים של שטפונות מקומיים שאכן קרו; והיסוד המיתי של סיפורים העוסקים בשטפון כלל עולמי שלא התרחש באמת.
השאלה המרכזית חייבת להיות מדוע בכל כך הרבה קבצי מיתוסים העוסקים בבריאת העולם מופיע סיפור מבול. תאוריות של פירושי מיתוסים נוטות להתחלק לשתי גישות: ליטרליסטיות (מילוליות) שמחפשות עוגנים היסטוריים אמיתיים שמהם התפתח המיתוס, וסימבוליסטיות המתייחסות למיתוס כאל טקסט מלא צופנים שיש לפענח. חשוב להבין שהגישות לא בהכרח מבטלות זו את זו. במקרה של השטפון – יכול היה להיות איזשהו ארוע ממשי שהביא ליצירת הסיפורים; ובה בעת, לתפוצתו הנרחבת של הסיפור - גם במקומות שאינם חשופים לשטפונות – יכולה להיות מסיבה סימבולית. לדוגמא, כפי שכל לידה מתחילה בירידת מים, יתכן שהקדמונים סברו שגם לידתו של העולם החלה ב'ירידת מים' דומה. (באינדקס המוטיבים של תומפסון ניתן לראות מקרים דומים של דמיון בין בריאת העולם למוצא האדם.) עם זאת יתכן ששתי התאוריות שגויות, ויתכן שרק אחת נכונה. מה שחשוב הוא להבדיל...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
