הקשר בין בריונות וקורבנות בקרב תלמידי בתי הספר
ברקוביץ' ובנבנישתי, 2011
רקע ומוקד הבדיקה
מרבית המחקר על אלימות בבית הספר סיווג ילדים או כמפעילי אלימות כלפי אחרים (perpetrators) בלבד, או כקורבנות לאלימות המופנית אליהם (victims) בלבד. ספרות השנים האחרונות מאבחנת טיפוס שלישי, בריון-קורבן (bully-victim) או קורבן אגרסיבי, מובחן במאפייניו ונחקר מעט. על רקע זה נבחנים שכיחות הדפוס המשולב בקרב כלל תלמידי ישראל, עוצמת הקשר בין בריונות לקורבנות לפי מגדר, שלב חינוך ומוצא אתני, והפרופיל הבית-ספרי של ארבע קבוצות המעורבות.
הדפוס המשולב ושכיחותו
בריונות מוגדרת כשימוש לרעה בכוח הנעשה באופן שיטתי, מכוון וחוזר ונשנה, במסגרת יחסי כוחות בלתי שוויוניים, והיא תופעה צרה מאלימות בכללה. קורבן אגרסיבי מוגדר כנער המגיב בתוקפנות לאלימות המופנית כלפיו, בנסיבות של גמול או נקמה. ילדים אלו מגלים הסתגלות פסיכולוגית-חברתית נמוכה, בעיות התנהגות ותסמינים דיכאוניים, שליטה עצמית וביטחון חברתי נמוכים ובידוד חברתי. אומדני השכיחות תלויים בכלי המדידה ובנקודת החיתוך: בדיווח עצמי נמצא שיעור חריג של 53.0% מן המדווחים על בריונות תכופה שדיווחו גם על קורבנות תכופה, לעומת 5.2% ושיעורים של 6% עד 8% במחקרים אחרים; בחלוקה לארבע קבוצות דווחו 7.6%, 1.5% עד 5.0% באחת הבדיקות ו-21.5% באחרת, ובשיטת בחירת עמיתים בין 4.2% ל-16.0%.
מסגרות תיאורטיות והשערות
ארבע מסגרות מסבירות את החפיפה: תיאוריית ההתחברות הדיפרנציאלית, שלפיה התנהגות עבריינית נלמדת באינטראקציה בין-אישית הומוגנית ובגיל צעיר בעוצמה רבה יותר; תיאוריות החשיפה לסגנון חיים והפעולות השגרתיות, הקושרות את הסיכון להיפגע לקרבה לאוכלוסייה פוגעת ומכאן לסיכוי הגבוה של תוקפנים להפוך לקורבנות;...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
