הפרעת דחק פוסט-טראומטית
Yehuda et al., 2015
מבוא
PTSD זו הפרעה שיכולה להיווצר עקב היחשפות לאירועים טראומטיים במיוחד כגון אלימות בינאישית, מלחמה, אירועים מסכנים חיים או אסונות טבע. סימפטומים של PTSD כוללים זיכרונות מרתיעות וחודרניות, בלהות על הטראומה, עצבנות יתר, ערנות יתר, קשיי שינה, יכולת ריכוז נמוכה ונסיגה רגשית. אנשים עם PTSD נוהגים להימנע ממקומות, פעילויות ודברים שעלולים להזכיר להם את הטראומה. דרגת החומרה של PTSD מתדרדרת בעקבות התרחשות בו-זמנית של מצבים שמתרחשים בצמידות עם PTSD כתוצאה מהיחשפות לטראומה, מגורמים מכריעים דומים ל-PTSD ולאחוזים הלא- פרופורציונליים של ההפרעה אצל אוכלוסיות חלשות. מצבים אלו יכולים לכלול שימוש לרעה בסמים, הפרעות מצב רוח, הפרעות חרדה, התנהגות מסוכנת או אימפולסיבית, או פגיעה עצמית. ל-PTSD יש גם קו-מורבידיות גבוהה עם מחלות רפואיות שונות כגון כאבים כרוניים ודלקות, הפרעות קרדיו-מטבוליות וסיכון מוגבר לדמנציה. לכן, נטל ההפרעה שמשויך ל-PTSD הוא גבוהה במיוחד.
ההגדרות המדויקות של PTSD על פי DSM-V שונים מהגרסה הקודמת של DSM. בנוסף לשינויים בהגדרת ההפרעה ישנם גם שינויים בכיווני המחקר על PTSD. יש ל-PTSD יתרון מובהק על הפרעות פסיכיאטריות אחרות בכך שהאזורים המרכזיים שקשורים להפרעה (מעגל החשמלי של תחושת פחד מהאמיגדלה ותגובות אנדוקריניות ללחץ מההיפוטלמוס) נמצאות אצל רוב בעלי החיים, לכן ניתן להסיק מסקנות מניסויים על בעלי חיים בתחום הזה. אף על פי כן, ניסיונות מסורתיים על בעלי חיים לא נותנים מבט על אזוריים נוירולוגים כמו הקורטקס הפרה-פרונטלי ובהתאם, לא מראים על תפקודים קוגניטיביים כמו של בני אדם במצבי לחץ ופחד מותנה. המגבלות של ניסיונות על בעלי חיים על בסיס חשיפה לטראומה נהיו יותר בולטים כשהתברר ממחקרים שרב האנשים החווים טראומה לא מפתחים PTSD. במאמר זה נרצה לדון בהתקדמויות בהבנת הפסיכופתולוגיה של PTSD ובניסיונות טיפול.
אפידימולוגיה
צבאי
אחד מגדולי מחקרי ה-PTSD הראשונים נעשה זמן קצר לאחר יסוד הקריטריונים של ההפרעה ב-DSM-III כדי להבין את חומרת המצב בקרב מדגם של יוצאי צבא בארה"ב שהיו במלחמת וייטנאם. בהתחלה הניחו של-30% מתוכם יש PTSD כאשר 15% מתוך אוכלוסייה זו עדיין סובלים מסימפטומים של PTSD לאחר יותר מעשר שנים מאז סוף המלחמה. בניתוח מחדש ראו שבעצם רק 19% מתוך אוכלוסייה זו פיתחו PTSD בהקשר לחוויות שעברו במלחמה, ורק 9% המשיכו לחוות סימפטומים גם בזמן ביצוע המחקר. עשר שנים לאחר תום המלחמה, שיעור ה-PTSD עלה עד ל-28% מיוצאי צבא מהמלחמה שנחשפו לקרב ממשי. מחקר המשך עדכני הראה שארבעים שנה לאחר תום המלחמה, 11% מיוצאי הצבא שהיו בווייטנאם חווים סימפטומים של PTSD שמפריעים לתפקוד יומיומי.
מחקרים חדישים יותר על לוחמים ממדינות שונות שהיו במלחמה בעיראק ואפגניסטן בשלוש-עשרה השנים האחרונות מראים וריאציות גבוהות של אחוזי PTSD. למרות זאת, מחקרים מראים כי ההבדל בהנחות של אחוזי הלוקים בהפרעה קשורים לרמה של היחשפות למצביים קרביים, עם שכיחות כללית של 6% במדגמים מכל התפקידים הצבאיים ומדינות (כולל תפקידי עורף) ו-13% אצל חיילי חי"ר שנחשפו לקרב. במחקר אחד שעשה אינטגרציה בין מידע מארה"ב ובריטניה על חיילים ששירתו בעיראק, נמצא שההבדלים באחוזי PTSD נובעים לרוב מהבדלים בהיחשפות לקרבות. בנוסף, מצאו שהקשר בין PTSD לרמת הטראומה בקרב, מגיע לשיא ב25%-30% של אנשים...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
