הסתגלות: היתרון התחרותי החדש
Reeves & Deimler, 2012
עידן של חוסר יציבות
העולם העסקי המודרני מאופיין בשינויים מואצים, תנודתיות גבוהה וערפל אסטרטגי. הגלובליזציה, הקדמה הטכנולוגית והשקיפות המידעית הגבוהה טלטלו את היסודות שעליהם נבנו אסטרטגיות מסורתיות. מאז שנות ה־80 עלתה התנודתיות בשולי הרווח של חברות פי שניים, והפער בין מנצחים למפסידים גדל משמעותית. שיעור החברות שאיבדו את מעמדן בשלושת המקומות הראשונים בענף שלהן קפץ מ־2% ב־1960 ל־14% ב־2008. יתרה מזאת, הקשר בין נתח שוק לרווחיות כמעט נעלם: הסיכוי שמובילת שוק היא גם מובילת רווחיות ירד מ־34% ל־7%.
המציאות הזו מערערת על הנחות היסוד של החשיבה האסטרטגית הקלאסית, שנבנתה על עולם יציב יחסית. מודלים שנועדו לבנות יתרון תחרותי "קבוע" – באמצעות מיצוב, קנה מידה או יכולות – מתגלים כחסרי תוחלת בסביבה משתנה במהירות. בעולם כזה, לא מספיק להיות טוב בלבצע דבר מסוים היטב; יש להיות מצוין בללמוד במהירות כיצד לבצע דברים חדשים.
מעבר מיתרון סטטי ליתרון אדפטיבי
היתרון התחרותי של ימינו אינו נובע עוד ממיקום או ממשאבים, אלא מיכולת הארגון להסתגל. ארבע יכולות ארגוניות מרכזיות מאפשרות זאת:
1. היכולת לזהות ולפעול על אותות שינוי.
2. היכולת לבצע...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
