ההתפתחות של האזרחות הישראלית: מבט על
Peled, 2008
מבוא
המשטר בישראל פועל תחת שני ציוויים שהם בחלקם סותרים: מצד אחד, תהליך של התיישבות קולוניאליסטית ובניין הלאום. מצד שני, הציווי האוניברסלי של יצירת מדינה דמוקרטית. האזרחות הישראלית התפתחה בהתאם לדינמיקה בין שני ציוויים אלה. השיח האזרחי בישראל מכיל שלוש שכבות שונות, הנשענות זו על זו. השכבה הראשונה היא השיח האתנו-לאומי של הכלה והדרה. השכבה השנייה היא שיח רפובליקני של מטרות קהילתיות וערכים אזרחיים. השכבה השלישית היא שיח ליברלי של זכויות אזרחיות, פוליטיות וחברתיות.
בהתבסס על שכבות אלה, תהליכים של הקצאת זכויות, חובות ושליטה עברו בישראל מספר שלבי התפתחות. תחילה, הרעיון הליברלי של תפקודים אזרחיים שימש על מנת להבחין את האזרחים הישראלים, היהודים והפלסטינים, מפלסטינים שאינם אזרחי ישראל וחיים בשטחים הכבושים. לאחר מכן, התעורר השיח האתנו-לאומי, ששימש על מנת להבחין בין אזרחים יהודים ואזרחים פלסטינים, בתוך שטחי הריבונות הישראלית. לבסוף, השיח הרפובליקני נמצא בשימוש על מנת ליצור לגיטימציה להבדלים בין קבוצות חברתיות שונות בתוך הרוב היהודי: אשכנזים מול מזרחים, גברים מול נשים, וחילונים מול דתיים...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
