ההיגיון שבמדע ובכישוף האפריקניים
גלקמן, 1998
שאלת ההבדל בין דרכי החשיבה
אמונות בכישוף, בנבואה, בניחוש ובקסם רווחות בשבטים אפריקניים רבים, ומהן עולה שאלה עקרונית: האם קיים הבדל בסיסי בין ההיגיון של בני השבטים הללו לזה האירופי, ואם כן, האם מקורו בהבדלים פיסיים או בסביבה החברתית. אין הוכחה כלשהי להבדל משמעותי בין מוחותיהם של גזעים שונים, וגם אילו נמצא הבדל כזה לא היה בו כדי להסביר את השוני העצום בין התרבויות ובין דרכי החשיבה שבהן, ובוודאי לא את הזינוק המהיר בהתפתחות התרבותית שהתחולל בארצות אחדות בתוך זמן קצר. את ההבדל בין לונדון לבין כפר אפריקני יש להסביר בהיסטוריה, במאבקים, במגעים עם אנשים אחרים ובגורמים חברתיים נוספים. אפריקני שגודל מיום לידתו בידי לונדוני יהיה לונדוני לכל דבר, וילדים אירופים שניצלו מאונייה טובעת נבדלו ממאמציהם האפריקנים בצבעם בלבד. ירושת המוח כאן היא חברתית ולא פיסית.
אמונות הכישוף כנחלת התרבות
בנושאים טכנולוגיים ומנהליים פועל ההיגיון האפריקני בדומה לזה האירופי, אף שתחום העובדות העומד לרשותו צר יותר והוא אינו בוחן את התיאוריות שלו בניסוי מדעי. קיומן של אמונות הכישוף באירופה עד לפני כמאה וחמישים שנה, ודבקותם של איכרים אירופים בהן עד היום, מלמד שאינן טבועות באפריקני מעצם בריאתו אלא הן חלק מתרבותו.
מי שנולד לחברה המאמינה בכישוף שוזר בחשיבתו רעיונות מיסטיים ומאגיים מילדותו, ומאחר שהכישוף והקסם חווייתיים יותר משהם מושגים מופשטים, פעילויותיו היומיומיות מותנות בהם: בכל צעד הוא נתקל באיום הכישוף ופונה כנגדו למנחש ולמפעיל הקסמים. משקל המסורת, מעשי הזקנים ותמיכת ראשי השבט מחזקים את האמונה, ומשאין...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
